עבור זוג הורים שעומדים להתגרש הופכת סוגיית המשמורת על הילדים לדבר החשוב ביותר עליו יש לתת את הדעת.הילדים,הם במרבית המקרים כל עולמם של ההורים, ולכן ראוי כי ייעשה מאמץ על ידם,כמיטב יכולתם, על מנת לוודא כי במסגרת הליך הגירושין וההסכם גירושין,ימוזער הנזק שעלול להיגרם לילדים למינימום האפשרי. במאמר שלפניכם נתייחסלאופן בו נקבעת משמורת הילדים על ידי בית המשפט.טובת הילד כעיקרון מנחהככלל,הדרך הטובה והמומלצת ביותר להתמודדות עם סוגיית המשמורת על הילדים היאשההורים יגיעו להסכמה בנושא, שתייתר את התערבותו של בית המשפט. עם זאת,נוכח האווירה הטעונה והמחלוקות בין ההורים בהליך הגירושין, נדרש בית המשפט,לא אחת, להתערב ולהחליט בשאלת המשמורת.סעיף 25 לחוק הכשרותוהאפוטרופסות, תשכ"ב 1962, קובע, כי מקום שלא הסכימו ההורים בשאלת המשמורתאו שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע בסוגייה זו,"כפי שייראה לו לטובת הקטין", רוצה לומר, העיקרון המנחה את בית המשפט בבואולהחליט בשאלת משמורת הילדים, הוא עיקרון טובת הילד.יוסף, כיהתערבותו של בית המשפט היא במקרים מסוימים הכרחית ומכאן, שעיקרון טובתהילד, אינו אלא מונח שסתום המתמלא תוכן בהתאם לנסיבות ועובר כחוט השני,בסוגיות שונות המונחות לפתחו של בית המשפט, כולן ככולן נוגעות לילדים.סכסוכימשמורת, היא רק אחת מסוגיות אלה. במכלול השיקולים המסייעים לבית המשפטלקבוע מהי טובת הילד, בסוגיית המשמורת, באים לידי ביטוי פרמטרים שונים,ובית המשפט נדרש לאזן ביניהם.בדרך כלל, תהיה נטייתו של בית המשפט, בכפוף לעקרון טובת הילד, לקבוע את המשמורת לאם. עיגון נורמטיבי לנטייה זו, מקנה "חזקת הגיל הרך" בסעיף 25 לחוק הכשרות והאפוטרופסות, לפיה, "ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".המערך המסייעבבואולפסוק בסוגיה נעזר בית המשפט במערך נרחב של מומחים המסייעים לו להגיעלהחלטה ובכלל זה פקידי סעד ועובדים סוציאליים, שממליצים במקרה הצורך לביתהמשפט על זהות ההורה המשמורן. זאת ועוד, לעיתים מבקש בית המשפט מפסיכולוגיםלהעריך את מידת ה"מסוגלות ההורית" של כל אחד מההורים בטרם יגיע להחלטה.הליך, הכולל פגישות עם ההורים ועם הילדים ועריכת תצפיות על ממשק ההתנהלותבין הילד לכל אחד מהוריו.משמורת קטין – לא סוף פסוקפסקדין בעניין משמורת קטין לעולם אינו סופי ומוחלט, ויכול להשתנות בהינתןשינוי נסיבות מהותי המצדיק את השינוי. כגון: מקרה בו ההורה המשמורן חולה,וכתוצאה ממחלתו זו אינו מסוגל לטפל בילד שהופקד במשמורתו.דוגמאאחרת, היא הסתה רדיקלית של הילד מצדו של ההורה המשמורן כנגד ההורה שאינומשמורן. בשורה של פסיקות שעסקו במקרים מסוג זה, קבע בית המשפט לעניינימשפחה, כי הסתה קשה, מהווה עילה קבילה לשינוי פסק הדין ולהעברת המשמורת.משרד עו"ד קוהלי עורך דין לדיני משפחה מאמין, כי יש לבחון כל תיק לגופו, ובראש ובראשונה להבין באמצעות גורמיםחיצוניים ואובייקטיביים, מהי טובת הקטין. לפי עיקרון זה, ועיקרון זה בלבד,תושג, באמצעות ערכאות המשפט השונות, התוצאה הטובה ביותר עבור הקטין עצמו.
איתן קוהלי משרד עורכי דין, עו"ד לדיני משפחה, מגשר מוסמך ובוררלפרטים נוספים - http://kohali.co.il/