בחוק הנוטריונים שנחקק בשנת 1973 נקבעו סמכויותיו של נוטריון אשר מעניק אישור על תרגום מסמכים וכן מעניק סוגים שונים של אישור נוטריון. החוק קבע שהחזקה המשפטית של נוטריון היא החזקה ביותר בכל הקשור לביצוע תרגום נוטריוני או תרגום מסמכים, ואין לערער עליה. בחוק גם נקבע שכר קבוע עבור שירותי נוטריון.

בעת חקיקת חוק הנוטריונים, כוונת המחוקקים הייתה לנתק את הקשר בין שיקול הדעת המשפטי לתשלום הניתן עבור תרגום נוטריוני או אישור נוטריון - עבור אישור נוטריון על העתקי מסמכים נקבע שכר קבוע, כך גם עבור תרגום מסמכים. ואולם, קיימים גורמים שונים כגון תחרות בין אנשי מקצוע מהתחום של נוטריון אשר מאלצים רבים מהם לעקוף את החוק הזה.

עבור אישור אימות חתימה של נוטריון נקבע שכר קבוע של 175 ₪. האם מאחורי החוק הזה עמד החשש שבעזרת סכומים גבוהים יותר ניתן יהיה לגרום לנוטריון המעניק אישור נוטריון על תרגום מסמכים לסטות משיקול הדעת המשפטי שלו? אם התשובה לכך היא חיובית, מסתמן שהשכר הקבוע צריך להיות תקף על כל אדם הממלא תפקיד כלשהו במגזר הציבורי - משופט ועד שוטר.

ראוי לזכור שבמידה שהאדם המאייש תפקיד נוטריון סוטה מהסמכות המשפטית שלו בעת תרגום נוטריוני, הוא צפוי לעונשים הקבועים בדיני חוק פלילי - למעשה, נוטריון יוכל לסטות משיקול הדעת המשפטי שלא ללא כל קשר לסכום הניתן לו. ייתכן שהיה ראוי יותר לסמוך על היושר האישי והמקצועי של נוטריון, משום שההרתעה כבר קיימת בחוק הפלילי.

כמו כן, התחרות ההולכת וגוברת בין משרדי נוטריון גורמת להם לרצות להגדיל את רווחיהם - הם מוציאים סכומים יחסית גדולים בגלל התחרות בין המשרדים, וכך חייבים גם ליצור הכנסה גדולה בהתאם לכך. התוצאה של התחרות הזו היא שרוב הנוטריונים הפעילים והמתחרים בשוק אינם גובים שכר לפי התעריף בעת תרגום נוטריוני - למרות קיומו של תעריף בהתאם לחוק הנוטריונים.