הגשת קובלנות נגד נוטריונים נועדה לחקור לעומק תלונות אשר מוגשות בשל עבירה משמעתית שעבר נוטריון במסגרת תרגום מסמכים או אישור נוטריוני של תרגום לאנגלית. במדינת ישראל, רק היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו רשאים להגיש קובלנה לבית הדין של לשכת עורכי הדין בשל עבירה משמעתית - ורק הם רשאים להתייצב ולטעון טיעונים במהלך ההליך המשפטי של התביעה.
החוק הזה שונה מדיני המשמעת של עורכי הדין בישראל. למרות שהשיפוט בעבירות משמעת שעבר נוטריון במסגרת תרגום מסמכים נידון בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, הלשכה עצמה איננה רשאית להגיש את הקובלנות.
במרבית המקרים בהם נידונה עבירת משמעת שנעברה במסגרת אישור נוטריוני של תרגום לאנגלית, נציג היועץ המשפטי לממשלה אינו מופיע בתור קובל בפני בתי הדין של הלשכה. במקום זה, היועץ מסמיך קובלים מתוך רשימות אשר מוגשות לו, והקובלים הללו הם אלה שרשאים לייצגו מתוקף סמכותו.
בשנים האחרונות נשמעה ביקורת בקרב נוטריונים המעניקים תרגום מסמכים לשפות שונות. חלק מהמבקרים הם גם חברי ועדת הנוטריונים של לשכת עורכי הדין - לטענתם, ראוי שגם הלשכה עצמה, דרך וועדת האתיקה שלה, תהיה רשאית להגיש קובלנות וכך גם למנות עורכי דין מטעמה אשר יופיעו בפני בית הדין. לטענת המבקרים, השיטה הקיימת הופכת למסורבלת ואף מסבכת יתר על המידה את ההליך המשפטי.
לטענת כותב שורות אלה, השיטה הקיימת איננה מסורבלת - היא פשוט איננה קיימת. כלומר, בפועל לא קיימת מערכת של הפעלת חוק בנושאי עבירות משמעת של נוטריונים המעניקים שירותי תרגום מסמכים או אישור נוטריוני. ברגע שקיים רצון להפעיל את מלאכת האכיפה כנגד נוטריון שעבר עבירת משמעת, רק אז ניתן יהיה לבדוק מיהו הקובל.
כמו כן, האפשרות להקנות ללשכת עורכי דין או לעורכי הדין סמכות להגיש קובלנות איננה סבירה ומעשית, בין היתר בגלל התחרות הפרועה הקיימת בין נוטריונים המעניקים תרגום לאנגלית או אישור נוטריוני על תרגום לאנגלית. המצב הקיים, במסגרתו נציג היועץ המשפטי הוא הרשאי להגיש את הקובלנה, הוא המצב הרצוי - משום שאותו נציג, הפועל מטעמו של נציג משפטי בכיר בדמות היועץ המשפטי לממשלה, חייב לנהוג ע"פ אמות מידה מחמירות במיוחד.