בבדיקה זו משווים את רמת חומצות האמינו בשתן המטופל עם חתך "ממוצע" דמיוני (סטטיסטי) המאפשר קבלת הערכת מצב של חומצות האמינו השונות בגוף וכן מצב התהליכים המטאבוליים הנלווים.
הבדיקה מבוצעת באמצעות hplc - high pressure liquid chromatography (כרומטוגרפיה נוזלית בלחץ)
בשר בקר, עוף, דגים, ביצים, גבינת קוטג' וחלב
סויה, נבט חיטה
rda = ככלל לא קיים עבור חומצות אמינו. ישנן המלצות של ה-fda אולם הן מתייחסות במקרה שלנו אל פנילאלנין וטירוזין כאל יחידה אחת שממנה אנו אמורים לצרוך (במזון) כ16- מ"ג/ק"ג משקל גוף (כגרם ליום)
מינון תחזוקתי = רצוי לצרוך במזון בין 5 ל8- גרם ליום.
מינון טיפולי = עד 6 גרם ליום (2-3 גרם ליום בד"כ מספקים)
! תופעות לוואי כגון כאבי ראש עלולים להופיע כבר ב4- גרם אך יש שצרכו גם 15 גרם ליום ללא תופעות לוואי.
!! מרכיבים נוספים החיוניים לחילוף חומרים תקין של פנילאלנין הנם: ברזל, ניאצין, 6b, נחושת, ויטמין c.
nמרכיב באינסולין
nמרכיב בקולגן ובאלסטין (רקמת חיבור - עור)
nמרכיב באנזימים שונים
nמקור לקטכולמינים (מוליכים עצביים neurotransmitters) [בעיקר במוח] אשר בהפרשתם מעודדים ערנות, מצב רוח מרומם וחיובי וכן חיוניים לתגובת הגוף למתח fight or flight. הידועים ביניהם הנם האדרנלין והנור-אדרנלין (+l-dopa, פניל-אתילמין ועוד). כל עוד שהתהליך המטבולי הזה תקין ההתמודדות עם stress יעילה אולם באם יחסר פנילאלנין או שהתהליך ייפגם יהפוך כל מקור של stress למקור של חרדות, דיכאון וכן מחלות פיסיולוגיות שונות. בהתחשב בכמות ה-stress בחיי היום יום שלנו ברור לנו כמה חומצת אמינו זו חשובה.
nמרכיב בתרופות הפסיכו-טרופיות (מסקלין, מורפיום, קודאין ופפוורין)
nמקור לטירוזין: בעזרת האנזים phenylalanine-hydroxylase. זוהי חומצת אמינו המרכיבה את הורמון התריס טירוקסין. (מסלול מטבולי זה משתבש אצל חולי pku) טיפול בפנילאלנין מעלה את רמות הטירוזין בדם באופן יותר יעיל מאשר הוא מעלה את רמות הפנילאלנין בדם.
nעירור המעיים לייצור cck (cholecystokinin) הורמון שתפקידו לבשר למוח כי אכלנו מספיק = שובע.
nמצוי בשפע ב-csf, ברקמת המוח ופחות בשרירים. במוח לא נמצא פנילאלנין בצורתו החופשייה אולם הוא נוטל חלק בשפע חלבונים מוחיים.
nשיכוך כאבים (dlpa)
nstress
nדיכאון: אצל 10% מן המדוכאים מצאו רמות נמוכות בדם של פנילאלנין אולם מעבר לכך הוא יעיל בשל המרתו לטירוזין.
npms וגיל המעבר - במישור הרגשי.
nשיפור יכולת למידה
nלחץ דם נמוך (הגברת אדרנלין) {+טירוזין}
nמשקל יתר (בעזרת מנגנון ה-cck + עירור בלוטת התריס לחילוף חומרים מוגבר ושריפת שומנים.)
nחולי pku (phenylketonurics) פנילקטונאוריה: חסרים את האנזים שהופך פנילאלנין לטירוזין = חוסר בטירוזין (לא תמיד) ועקב כך חוסר בהורמון התריס (וכן בקטכולמינים) וכן עודף של פנילאלנין בדם. עוד נמצא בד"כ חוסר טריפטופן עקב תחרות מטבולית עם הפנילאלנין שבעודף. עוד מרכיב שחולי pku זקוקים ליותר ממנו הוא 6b. [תמונת המחלה: השמנה, עייפות, צמיחה מואטת, עוויתות, רעד, היפראקטיביות, בעיות עור שונות וירידה בפעילות החיסונית ובאם המצב לא מטופל – פיגור שכלי מהסוג הכי קשה (iq סביב ה20-)]
nמטופלים על תרופות חוסמות mao: חוסמי mao הנם מרכיבים תרופתיים שניתנים בכדי לחסום אנזים שתפקידו לסיים את חיי הנוירוטרנזמיטורים המעוררים (קטכולמינים וסרוטונין). משמעות פעילות זו העלאת רמת מרכיבים אלו במוח ושיפור מצב הרוח (אנטי דיכאוני במילים אחרות). מתן אבני בניין לנוירוטרנזמיטורים אלו (פנילאלנין, טירוזין וטריפטופן) בכמות מוגדלת תעודד פעילות מופרזת שלהם שעלולה לגרור לתופעות פסיכיות של יתר עירור או במילים אחרות להגדיל את אפקט התרופות. עוד סכנה קיימת לתגובה אקוטית של עלייה בלחץ דם עקב שילוב זה. ישנן שתי אפשרויות - או לא לתת חומצות אמינו אלה למי שנוטל חוסמי mao או לעודד דו-שיח עם הרופא המטפל בשאיפה לנסות דווקא את חומצות האמינו הנ"ל במקום התרופות.
nבעלי יתר לחץ דם (הגברת אדרנלין) - באם מוצאים צורך לתת לבעלי יתר לחץ דם חומצה אמינית זו (או dlpa או טירוזין) יש לעקוב באופן שוטף אחר מצב לחץ הדם.
nלחולים בשחמת הכבד עדיף לתת תפריט דל פנילאלנין (ניתן להוסיף bcaa שנמצאות בחוסר במצבים אלו ומעודדים הפחתת פנילאלנין וטירוזין – שאף הוא בעודף בד"כ)[1]
nמיגרנות: נמצא כי אצל הסובלים ממיגרנות ישנה רמה גבוהה של פנילאלנין בדם. (בעבר נתנו טריפטופן בכדי לעזור להם – וביעילות רבה)
nיש חוקרים הטוענים כי פנילאלנים מעודדת סרטן (נחוצה יותר למספר סוגי תאים סרטניים מאשר לרקמות בריאות) ויש הממליצים על תפריט דל פנילאלנין כטיפול בסוגי סרטן אלה. (בעיקר מלנומות וסוגי אדנו-קרצינומות)
·אספרטיים – ממתיק מלאכותי המיוצר משילוב של פנילאלנין וחומצה אספרטית מהווה מקור פוטנציאלי של שני המרכיבים. בעיקר חשוב לדעתנו להדגיש עובדה זו בכדי להזהיר את חולי pku משום שלא ברור עד כמה צורה מלאכותית ולא יציבה זו בריאה לאדם. (עשוי לגרום לשינויים במצב הרוח וכאבי למשל) לא מומלץ לשימוש – במיוחד לא לנשים בהריון. במיוחד בעייתי כנראה במזון מחומם היות והמולקולות עוברות שינוי עם השלכות לא ידועות.
·רוב חומצות האמינו ניתנות לשימוש בגוף רק בצורתן הטבעית l (מתייחס לאורינטציה שמאלית במרחב של המולקולות). ישנן שתיים שהן יוצאות דופן – פנילאלנין ומתיונין – לאדם יש אנזימים בכבד היכולים להמיר את שתיהן לצורתן הטבעית (מ-d ל-l)
·קפאין מפחית את רמות הפנילאלנין בדם.
·אכילת פחמימות ושומנים גורמת לעלייה ברמת הפנילאלנין בדם (ולירידה של bcaa)
בדומה לפנילאלנין אולם בכמויות קטנות יותר.
פעם… היו טבליות של טריפטופן… עד שב1989- יצא ממפעל ביפן משלוח של טריפטופן מזוהם שהכיל גורם שפגע ב1,500- אנשים וגרם להם לסינדרום נדיר (ems). בתגובה הוציאו שילטונות ארה"ב צו האוסר על מכירת טריפטופן כמשלים מזון לבני אדם. ברוב מדינות העולם כיום אסור למכור טריפטופן.
לפי bravermann לא היה עוד מהליך דרקוני שכזה כנגד מרכיב של מזון (ועוד מרכיב כל כך חיוני) שלא על בסיס הגיוני מכל סוג שהוא.
לא ניתן למצוא בכל הספרות במתעדת את מתן הטריפטופן כטיפול אף מקרה של פגיעה בנפש או פגיעה בבריאות (ems) שהיה מצדיק מהלך שכזה.
מדהים איך שמשרד הבריאות נוהר אחר כל החלטה אמריקאית. איך יתכן שבמדינה נאורה כמו שלנו ניתן יהיה בנקל להשיג אקדח (מסוכן ככל שיהיה) בעוד שטריפטופן (אלמנט מרגיע חיוני) נחשב למסוכן מדי למכור???
nחיונית בתהליך המטבולי המוביל לייצור סרוטונין (מתווך עצבי) שתפקידיו הפוכים במידה רבה לשל הקטכולמינים, כלומר: הרגעה, הפחתת פעילות עצבית הקשורה ב-stress, חרדות, דיכאון וכדו'. להבדיל מתרופות נוגדות דיכאון הספקת הטריפטופן מאפשרת לתהליכים מרגיעים פיסיולוגיים להתקיים, ללא כפייה כימיקלית. תפקיד חשוב של הסרוטונין הינו השראת שינה.
nייצור ויטמין 3b (ניאצין)
nמקור לחומצה פיקולינית: חומצה זו משמשת את הגוף כנשא של מינרלים חשובים מהמעיים אל הדם - במיוחד של אבץ.
nעידוד ייצור gh
nנמצא כי ירידה בטריפטופן מעלה את הנטייה לאלימות ולהתאבדות.
nזקוק לויטמין 6b בכדי לממש את התהליכים המטבוליים שלו. בחוסר 6b נקבל מרכיב בשתן הקרוי xanthurenic acid. חומצה זו הנה נגזרת של טריפטופן המופיעה בשתן רק בחוסר 6b ולכן הנה עדות אבחנתית לכך. נוכחות חומצה זו גם מצביעה לנו על בזבוז של טריפטופן.
n3b
nc
nאבץ
nנדודי שינה (ללא תופעות הלוואי של תרופות לשינה - ישנוניות במשך היום או תחושה מסוממת, וזאת עקב הפעלת תהליכים פיסיולוגים של תיקון בעיית חוסר השינה וכן היות ובאופן טבעי במשך היום פעיל אנזים שתפקידיו לנטרל את השפעתו המיישנת של הטריפטופן) פעיל כנגד כל סוגי נדודי השינה ונחשב לחומר הטוב ביותר.
nדיכאון, חרדות והתנהגות תוקפנית. טריפטופן נותן את אותן תוצאות (ואולי יותר טובות) שנותנות התרופות ה"מודרניות" פרוזאק (1989 – מעניין לא?) מבלי לשבש פעילות פיסיולוגית נורמלית (כלומר מבלי תופעות לוואי) סוג הדיכאון שבו הטריפטופן יעיל ביותר הינו הסוג העצבני (אם כי יעילותו הוכחה בכל מצבי הדיכאון פרט למצבי היסטמין גבוה – אז יותר יעיל שילוב מנגן + מתיונין)
nמאניה: לא פחות אפקטיבי מליתיום.
nמיגרנות: לסרוטונין תכונה של הרפיית כלי דם והרחבתם, זרימה תקינה של דם באזורים הרלוונטיים בראש מקל על המיגרנה. עוד מנגנון חשוב הינו דיכוי פנילאלנין (ע"י הטריפטופן) שמהווה גורם בעייתי במצבי מיגרנה רבים.
nכאבים: טריפטופן עובד ישירות על מרכז דיכוי הכאב המרכזי במח (nucleus raphus magnus) פעילות מרכז זה תלוייה ברמה מספקת של טריפטופן וכן של סרוטונין המיוצר בגוף מטריפטופן.
nתיאבון מופרז (מפחית תיאבון) – מפחית להיטות לפחמימות. חשוב להדגיש כי במקרי אנורקסיה יש לשקול כן מתן טריפטופן ביחד עם חומצות אמינו נוספות (לא לבד בכדי לא לפגוע בתיאבון) וזאת משום שמצאו אצלן רמות טריפטופן נמוכות.
nפלאגרה (חוסר 3b).
nסכיזופרניה. (במקרים של מיעוט היסטמין)
nנמצא כי טריפטופן עשויה להיות יעילה לא פחות מאשר הליתיום במאניה ויותר מאשר הכלורופרומאזין…
nאלכוהוליזם: מוצאים אצל אלכוהוליסטים לא פעם רמות נמוכות של טריפטופן.
nפעילות גופנית: טריפטופן כנראה מעודד הרפיית שרירים ולכן מעלה עמידות לפעילות גופנית ממושכת.
nנקודה למחשבה: נמצא כי אסטרוגן מעלה דופמין בעוד שפגורסטרון מעלה טריפטופן. ההסבר המטאבולי – אסטרוגן מעודד הפיכת טריפטופן לניאצין, פרוגסטרון (והידרוקורטיזון) מפחיתים הפיכה זו ולכן משמרים טריפטופן לטיבת מסלול הסרוטונין.
nחוסר בטריפטופן + 6b עלול להוביל לחוסר בהורמון הגדילה וכן בהורמון פרולקטין. (כלומר מתח גורם להפחתת חלב אם!)
nחולי לב: מצאו רמות נמוכות של טריפטופן אצל חולים אחרי התקף לב.
nחיזוק מערכת החיסון: תפקוד חיסוני לקוי מתלווה לא פעם לרמות טריפטופן ירודות. (aids!) מסלול אחד שמסביר פעולה חשובה זו הינו היות הטריפטופן מרכיב חיוני לייצור הורמון הגדילה (חיוני לתפקוד חיסוני תקין)
nאפילפסיה: יעיל ביותר – חשוב לציין כי טגרטול (תרופה נפוצה) מעלה את רמת הטריפטופן.
nכנראה גורם חשוב בהאטת ההזדקנות.[2]
nכאבים (שיניים, סרטן וכו'): חומר גלם חיוני לתפקוד אופטימלי של מרכז דיכוי הכאב במוח (nucleus raphus magnus) (במיוחד עם תפריט של חלבון ושומן ועתיר פחמימות)
nפלאגרה: בעיקר מופיעה היום אצל ילדים או אצל מבוגרים על תפריט לא מספק (למשל אם הוא עשיר מדי בתירס שעשיר בלאוצין (גורמת להפרשה מוגברת של טריפטופן דרך השתן)) (בעצם מדובר במחלת חוסר ב3-b והיות ולגוף האנושי יש היכולת להפוך טריפטופן ל3-b הרי שפלאגרה מחייבת חוסר בשניהם.
nנמצא קשר בין סרוטונין נמוך לבין נטייה מוגברת להתאבדות.
ndown syndrome: (+6b) משפיע על הבשלות החברתית.
nאי-ספיקת כליות: מונעת התדרדרות המצב (יתכן על רקע הורדה מסוימת של לחץ דם)
npms (כל התופעות)
nאנשים שנוטלים חוסמי mao
nהיות וטריפטופן מפחית לחץ דם גם במצב נורמלי יש לשים לב במתן טריפטופן לחולי תת-לחץ דם.
! לא מצוי למכירה כתוסף מזון אולם בעבר נטלו עד 15 גרם ליום.
לכן... יש ללמוד טוב את המקורות במזון ולדאוג לתפריט עשיר במקורות לטריפטופן לפי הצורך. אינני מתכוון להימנע מלהזכיר שילובים המכילים טריפטופן אולם מטבע הדברים נכון להיום לא ניתן יהיה לשלב מרכיב זה כקפסולה ויש להסתפק בלית ברירה בתפריט מועשר.
! פתרון משני להשלמת טריפטופן הינו מתן 3b. היות וניאצין מהווה נגזרת של טריפטופן, מתן 3b גורם לפחות פירוק טריפטופן במסלול מטבולי זה ולשימוש בו במסלולים חיוניים אחרים.
מוצרי חלב, ביצים ובשר בעיקר. מקור מצויין אחר הינם גרעיני חמניות.
מעט בירקות וקטניות (במיוחד סויה). (צמחונים לרוב ירוויחו מתוספת)
מינון תחזוקתי = 10 מ"ג/ק"ג (מבוגרים) 22 מ"ג/ק"ג (ילדים)
מינון טיפולי = עד 3 גרם ליום.
- בדיקת רמת מתיונין בפלסמה מהווה מדד מהימן לרמת מתיונין ברקמות וליעילות הטיפול במתיונין.
-יעיל לא פחות מהתרופות האנטי-דיכאוניות amitriptyline, clomipramine[3]
-ניתן לשימוש גם בצורת dl-methionine וצורה זו נחשבת ליעילה ביותר בתחום הטיפול באלרגיות ובמצבי היסטמין גבוה אחרים.
-מכורים להרואין נוטים להיות בעלי רמות היסטמין גבוהות בדם…
nחיוני לשמירה על טונוס וגמישות העור, רכות השיער וחוזק הציפורנים.
nמקור חשוב של גופרית (חיונית לתקינות רקמות הגוף, עמידותן בפני מזהמים, האטת הזדקנות וייעול יצור חלבונים. הגופרית משמשת כנשאית בגוף של מינרלים חיוניים כגון סלניום ואבץ)
nכולא מתכות כבדות chelator.
nבצורתו הפעילה (sam) s-adenosyl-methionine חיוני המתיונין בתהליך ייצור האדרנלין מפנילאלנין.
nתורם קבוצת methyl שערכה רב בתהליכים מטאבוליים רבים (ייצור בטאין, קרניטין, כולין, אדרנלין, מלטונין, וכו') חשוב להדגיש כי עודף בייצור קבוצות מטיל עלול להוביל לסכיזופרניה ואילו חוסר לדיכאון.
nמקור ליצירת גלוטטיון בגוף (ע"י הפיכתו לסיסטאין)
nמרכיב בmethionine enkephalin - ובאנדורפינים שונים שהנם מרכיבים חשובים לשיכוך כאבים.
nחיוני לשחרור ומטבוליזם יעיל של חומצה פולית. בלי מספיק מתניונין לא תשתחרר מספיק חומצה פולית לדם או שאם כן לא בצורתה התקינה (גורם אפשרי לאלרגיות – עם היסטמין + חומצה פולית גבוהים בדם)
nבצוררת ה-dl יעיל להפחית תופעות לוואי במערכת העצבים המרכזית של ברביטורטים (סמי שינה)
-מגנזיום: + sam מאפשר ייצור אדרנלין מפנילאלנין.
-6b : ללא 6b לא נוכל להפוך את תוצר הלוואי של המתיונין הומוסיסטאין לצורתו ברת הפינוי.
nחשוב במצבי אלרגיה. (מנטרל רעילות שלך היסטמין + סידן לקטאט, אבץ ומנגן)
nציפורניים רכות ושבירות.
nהרעלת מתכות. (נחושת ועופרת)
nשפיכה מוקדמת (sam) (+סידן)
nדיכאון כרוני. (sam) – עם היסטמין גבוה בדם.
nכנראה יעיל במניעת קונדילומה בנרתיק (יבלות)
n-"- פפילומות (קשרים) על מיתרי הקול.
nהקרנה בפני הקרנות (כמו כל הגופרתיות - כנראה עקב היותן מקור לגלוטטיון)
-ישנן מקרים מתועדים של השפעה מנטלית לא רצוייה על ידי מתיונין אולם בדיקה יותר מעמיקה העלתה כי לא ניתן במקביל גם מגנזיום הנחוץ לניצול המתיונין. יש להקפיד על שילוב זה בעת מתן המתיונין. (+6b)
-נקודה נוספת למחשבה: היות ותיאורית ההומוסיסטאין כגורם מרכזי בטרשת עורקים נחשבת למהימנה ביותר, מתיונין כמקור להומוסיסטאין עלול להיות תוסף בעייתי אצל מי שטרשת העורקים כבר אצלו במצב מתקדם. כמובן שזה עוד מדגיש את הצורך הבמתן מקביל של 6b בכמות מספקת.
-רעילות = רק מעל 25 גרם ליום!
כמו המתיונין מצויה בכמויות זניחות בירקות, דגנים, זרעים ואגוזים.
מקורות טובים במיוחד = שמרי בירה, דגים
מינון אופטימלי מהמזון יכול להגיע עד 15 גרם ליום
מינון תחזוקתי = 840 מ"ג (כקו תחתון)
-ספיגה יעילה של ליזין דורשת מספיק 6b.
-ארגינין הנה חומצה אמינית אנטגוניסטית לליזין (גם מתחרה על ספיגה וגם פועלת כפרו-הרפסית)
-כנראה קיים קשר ישיר בין חוסר בליזין בדם לבין איבוד מוגבר של סידן בשתן.
-עוזרת להתמודד עם רעילות של עופרת.
-משמשת כנשא של הסידן בתהליך הספיגה, הטמעה ופיזור בגוף.
-תוצר הפירוק העיקרי של ליזין הינו acetyl coa שהינו המרכיב הראשון במעגל קרבס. בכדי שפירוק זה יקרה יש צורך ב2-b וב3-b.
-חיוני לייצור קרניטין (+מתיונין, ויטמין c)
-חיוני לייצור קולגן.
- הרפס: נמצא כי שימוש בליזין אפקטיבי למניעה וטיפול בהרפס. לשיכוך הכאבים הנלוים ולקיצור זמן ההחלמה באופן משמעותי. (ויטמין c, p ואבץ) יש להדגיש כי ארגינין שהינה חומצה אמינית אנטגוניסטית לליזין מהווה גורם מעודד הרפס.
אמנם עד היום בדקו נושא זה רק עד מינון של 8 גרם ליום אולם כפי הנראה אין לליזין רעילות ידועה.
פירוש המושג bcaa = חומצות אמינו עם שרשרת מפוצלת.
קבוצה זו של שלוש חומצות אמינו חיוניות לגוף בעיקר למצבי stress, להפקת אנרגיה ולחילוף חומרים של שרירים.
מספר עובדות לגבי משפחה זו:
·קיימת פעילות אנטגוניסטית בין bcaa לבין טירוזין ופנילאלנין – bcaa חוסמות את מעבר חומצות אמינו אלה דרך מחסום דם המח (bbb).
·עוברות את התהליכים המטאבוליים בשרירים ולא בכבד כמו שאר חומצות האמינו ואף עוברות שימוש חוזר בשרירים ולא מאוכסנות בכבד.
·מהוות 40% מדרישות הגוף לחומצות אמינו חיוניות.
·נחשבות לחומצות אמינו אנאבוליות (מעודדות תהליכי בנייה בגוף של חלבון)
·מנוצלות באופן ישיר ע"י שרירי השלד לייצור אנרגייה.
·
מינון:
המינון האופטימלי המשוער לכל אחת מהחומצות אמינו של ה-bcaa עומד על כ5,000- מ"ג ליום במצב של stress.
מרכיבי עזר חיוניים:
·6b: חיוני לפירוק ראשוני של ה-bcaa.
·1b
·2b
·ביוטין
·מגנזיום
·חומצה גלוטמית
מצבים בהם נמליץ באופן כללי על bcaa:
·stress
·כירורגיה
·טראומה פיסית
·שחמת
·זיהומים
·חום גבוה
·הרעבה
·?als (amyotrophic lateral sclerosis) – לא הוכח כי במחלת ניוון שרירים גנטית זו ניתן לטפל בעזרת bcaa למרות שמשערים שכן (במידה) וידוע כי בדמם מוצאים רמות נמוכות של bcaa.
זרעים ואגוזים.
בחוסר של וואלין מצאו:
·פגיעה בשכבת המיאלין של עצבים במוח הקשורים לעצבוב הפנים והאוזן הפנימית כמו גם ניוון של חלקים במוח עצמו (red nuclei???)
·פגיעה במנגנון הראשי של סינטוז החלבונים בתאים.
nריפוי פצעים
nבניית שרירים
מצוי רק בתוך מכלול ה-bcaa
בעיקר מן החי ובדגנים מלאים. (נבט חיטה)
1-2 גרם ליום.
·הגוף יכול לפרק את הטראונין לגליצין, סרין וגלוקוז.
·רמת הטראונין בגוף יורדת עם הגיל.
·צריכת הגוף של טראונין עולה עם רמת ה-stress.
·מגביר חיסון: מגביר את משקל בלוטת הטימוס כמו גם משפר את תגובת הנוגדנים.
נוקשות (כמו למשל בטרשת נפוצה)
מחלות מפרקים (שיגרונית): חלק ממכלול שמגביר חיסון באופן יעיל מאוד (+נחושת, היסטידין)
דיכאון: 1 גרם bid
מדובר בחומצות אמינו לא הכרחיות עבור מבוגרים אך כן עבור ילדים.
חומצה גלוטמית, ביוטין (?), מזון מן החי, קטניות, נבט חיטה, שמרי בירה.
1-5 גרם ליום
rda = 33 מ"ג/ק"ג גוף ליום בתינוקות.
ניתן לווסת מינון לפי רמות בפלסמה (למי שנגיש…)
nמקור של היסטמין. (בנוכחות מספקת של 3b, 6b)
ועקב היותה מולקולת המקור להיסטמין:
nעירור פעילות גלי אלפא מרגיעים במוח.
nעירור פעילות דלקתית.
nמווסתת פעולת נוגדנים למניעת תגובת יתר לגורמים בנליים.
nשיפור ייצור חומצת קיבה.
nעשויה לשפר ולעדד אורגזמה נשית.
nמפחיתה לחץ דם.
nאנטי-דלקתי (ביחד עם טראונין, סיסטאין ואולי גם נחושת): אז מה אנו למדים? היסטמין הוא פרו או אנטי דלקתי? מסתבר ששניהם… אם יחסר לגוף היסטמין יהיה התפקוד הדלקתי לקוי ואז תוספת של היסטידין תהיה פרו-דלקתית (ייצור משופר של היסטמין), לעומת זאת, אם הגוף בעודף פעילות דלקתית תהווה חומצה אמינית זו גורם אנטי-דלקתי (באופן ישיר).
nחיוני לתקינות מעטפות המיאלין במערכת העצבים.
nמחלות מפרקים ראומטיות. (4.5 גרם ליום)
nמשמשת כ-chelator = כולאת למתכות כבדות.
nאלרגיות
nמחלות אוטואימוניות (יש המגדירים גם אלרגיות בקבוצה זו)
nכיבי קיבה
nבחילות הריון
nיתר לחץ דם
nמצבי היסטמין נמוכים כגון: סכיזופרניה (מסוג זה), מניה, היפראקטוביות ועודף נחושת.
nחשיפה לקרינה: בתוכנית החלל הרוסית השתמשו בה כגורם נוגד קרינה לאסטרונאוטים (+טריפטופן ומרכיבי מזון נוספים)
nסכיזופרניה - של היסטמין גבוה.
nיכולה להקדים וסת - נמצא כי אצל נשים הנוטלות 4 גרם ליום ויותר של היסטידין עלול הוסת להקדים את בואו. אני מזכיר נקודה זו כהתווית נגד היות וזו השפעה פיסיולוגית שאיננה פרי איזון המערכת אלא שינוי באיזון. יש נשים המנצלות תכונה זו לתזמן את הופעת הוסת כרצונן (ספורטאיות לפני תחרות למשל) ויתכן מצב של אל-וסת ammenorrhea שבו ימצא חוסר בהיסטידין. במצב זה תהיה היסטידין הטיפול המומלץ כמובן.
nשפיכה מוקדמת (מתקשרת עם עודף היסטמין)
שמרי בירה, אגוזים, זרעים, ומוצרים מן החי. לגבי יחסי ליזין : ארגינין ראה טבלה מצורפת.
עד 6 גרם ליום.
·מתן ארגינין הגביר פעילות של ההיפופיזה.
·מצוי בריכוז גבוה בנוזל הזרע.
nמעוררת את מערכת החיסון.
nחשובה לחידוש ובניית רקמות.
nבריכוז הגבוה ביותר בעור וברקמת החיבור, וכן בנוזל הזרע. (דיאטה דלת ארגינין עלולה להוביל לניוון האשכים)
nמעודדת הפרשת gh = מעודדת שריפת שומנים, תוך בניית שרירים.
nחיוני לפינוי חנקן מן הגוף (במעגל האוריאה)
nכולסטרול גבוה.(6 גרם עשויים להפחית כולסטרול בכ10%-)
nפצעים - לריפוי מואץ
nמשקל יתר
nאתלטים
nחוסר פריון של הגבר.
nנשירת שיער או קרחות.
nכבד שומני ואף בשחמת: חשוב להדגיש כי מצבים מדורדרים של הכבד יגיבו שונה להשלמת ארגינין אם יש רזרבות שלה בכבד (שיפור משמעותי) או אם אין (תחמיר את ההדרדרות!!!) היות ואין לנו בנמצא כלים למדוד את הרזרוות – לא ניקח סיכון ונמנע וחומצה אמינית זו במצבים חמורים.
nהרפס: הפוכה בפעולתה לליזין. בצב זה ניתן להשתמש באורניטין שמהווה שלב מטאבולי מוקדם של הארגינין בדרך לפעילותו כמעודד חיסון אך בלי האפקט הפרו-הרפסי.
nסכיזופרנים (גם לשעבר) רצוי שלא יעברו את המינון של 30 מ"ג ליום. עידוד gh עבורם עלול להיות בעייתי.
מקורות מן החי (דגים), סיסטאין (6+b) או מתיונין.
500 עד 5000 מ"ג ליום. (500-1000 מ"ג בד"כ מספיק)
nמכילה גופרית (ראה מתיונין)
nמצוייה בכמויות רבות מאוד בגוף ובמיוחד במערכת העצבים המרכזית - כאן היא בעלת השפעה מווסתת.
nכנראה חצי חיונית: לא מיוצרת על ידי ילדים ותינוקות.
nנחוץ להתפתחות תקינה של מערכת העצבים אצל תינוקות. (גם אם יש וויכוח על שאלת החיוניות – הייתם חושבים פעמיים?)
nפעילה במוח ביחד עם אבץ ומנגן.
nמדכאת השפעה של מורפין.
nההורמון הנשי אסטרדיול מדכא ייצור טאורין בכבד. (עובדה זו מסבירה את הצורך המוגבר בטאורין אצל נשים)
nמייצב ממברנות ע"י שיפור הובלת היונים של נתרן, אשלגן, סידן, ומגנזיום.
nמוליך עצבי מדכא פעילות (מספר שתיים במוח אחרי gaba)
nמגביר פרולקטין ואינסולין.
nמקור לייצור חומצה טארו-כולית: חומצה מרה חשובה המעודדת מסיסות ולכן תפקוד תקין של המרה. (מעודדת פינוי כולסטרול ובילירובין) נמצא כי אמהות הצורכות מספיק טאורין יולדות תינוקות עם פחות מקרי צהבת.
nאנטגוניסטית לאנגיוטנסין. (רמות טאורין בדם הינן מדד שמשפיע על הפרשה או דיכוי הפרשה של רנין)
nמשפר תנועתיות הזרע.
nעוויתות ו"תיקים" מוטוריים.
nאפילפסיה: יעילה היות והיא עוזרת לחומצה גלוטמית להפוך ל-gaba (מרכיב אנטי-אפילפטי חיוני) + מייצבת ממברנות עצביות.
nהיפראקטיביות. (ע"י דיכוי פעילות חשמלית חריגה במוח)
nהקלה באנגינה פקטוריס.
nחרדות.
nretinitis pigmentosa: מחלה שבא מופיעים פיגמנטים היכן שלא צריך ופוגעים ביכולת הראייה בלילה. (מצאו אצלם חוסר בטאורין)
nיתר לחץ דם.
nחוסר חומציות בקיבה.
אין לתת חומצה אמינית זו על קיבה ריקה היות והיא מעודדת ייצור והפרשה של חומצת קיבה.
פנילאלנין, דגנים מלאים ומוצרים מן החי.
1-6 גרם ליום.
·נפלטת מהר מן הגוף עקב חילוף ומרים מהיר במיוחד.
·זקוקה למרכיבים הבאים לתפקוד יעיל: ויטמין c, חומצה פולית ונחושת.
·l-dopa: תרופה לפרקינסון, מיוצרת מטירוזין.
·במינונים נמוכים מגבירה תיאבון ובמינונים גבוהים מדכאת תיאבון.
nברוורמן מכנה אותה חומצת האמינו של stress. (יעיל במצבי מתח, תשישות, שיקום אחרי ניתוחים וטראומות וכו)
nנוגדת דיכאון: פחות דרמטית מתרופות אך בטווח ארוך לא פחות יעילה.
nמעודדת ייצור gh
nחומר גלם לייצור דופמין, אדרנלין ונוראדרנלין. כמו כן לייצור הורמונים שונים (למשל הורמון התריס) וכן אנקפלינים ומרכיבים נוגדי כאב נוספים וכו'
nמגבירה חשק מיני עקב העלאת לחץ הדם והגברת רמות האדרנלין. (יעיל במיוחד לבעלי לחץ דם נמוך…)
nתת פעילות של בלוטת התריס
nחוסר ב-gh
nstress: נחוץ יותר טירוזין בכדי למנוע שחיקה של בלוטות האדרנל (דבר שעלול להוביל גם לדיכאון)
nהרגשה כללית רעה אצל מבוגרים מעל גיל 50 (חולשה, עייפות והרגשה חולנית)
nגמילה מעישון: במינון של גרם bid עזר לרבים בתהליך הגמילה גם כשמדבקות הניקוטין ועזרים אחרים נכשלו.
nמי שנוטל חוסמי mao
nבעלי יתר לחץ דם (ראה פנילאלנין): למרות שיתכן וניתן במינונים נמוכים דווקא לטפל ביתר לחץ דם.
- סיסטין (ולהפך מהווה מקור לייצור סיסטין)
nכולאת מתכות (גופרית)
nמגן על הגוף בפני ההשפעות המזיקות של אלכוהול. (מונעת hangover, נזקים לכבד ולמח)
nפירוק משקעי ליחה.
nבעיות התנהגותיות (עודף נחושת לא פעם)
n[[גורם נוגד קמטים בשימוש הקוסמטיקאיות]]
nאמפיזמה
nברונכיטיס
ncf = סיסטיק פיברוזיס.
nפגים (עדיין לא יכולים להמיר בכבד מתיונין לסיסאין)
- ארגינין
nחיזוק פעילות מערכת החיסון (חלופה טובה לארגינין במיוחד במצבי הרפס)
- חומצת האמינו הדומיננטית ביותר בחיטה (43% מהגלוטן), מרכיבה בקזאין (23%) כמו גם בחלבוני הג'לטין (12%)
חומצה אמינית זו מצויה בשפע במזון (כוס קוטג' תניב 7 גרם חומצה גלוטמית) ולכן לא צריכה להיות סיבה (בד"כ) להוסיף וגם אז ניתן להסתפק (שוב בד"כ) ב2-3- גרם ליום.ד
·מנגן הינו אלמנט חיוני לחילוף חומרים תקין של חומצה גלוטמית (ייצור גלוטמין למשל)
·חומצה גלוטמית מיוצרת בגוף ממרכיבים שונים: - חומצה אספרטית - אורניטין - ארגינין - פרולין - אלפא-קטוגלוטרט (פחמימה המיוצרת במעגל קרבס)
·אספרטאט מדכא ספיגה של חומצה גלוטמית.
nמעורבת בתהליכים מטבוליים של סוכרים ושומנים.
nייצור גלוטמין מאמוניה במוח (זה מה שנקרא מחזור!) = גורם מעורר
nייצור gaba: גורם מרגיע ומפחית פעילות מוחית.
nמעלה סוכר נמוך בדם.
nמצבי מתח, בלבול ודיכאון.
nהיפוגליקמיה ותשוקה למתוק/אלכוהול
nשימשה בהצלחה לשיפור המצב של מקרי פיגור שכלי
nאפילפסיה (כנ"ל מניסיון קליני)
nנמצא כי מתן מגה-מינונים של חומצה גלוטמית (+gaba וגלוטמין) מנע ירידה ב-iq כתוצאה מהזדקנות.
nאלכוהוליזם: פתולוגיה מוחית באלכוהוליזם עקב חוסר 1b גורמת לאיבוד של חומצה גלוטמית, gaba וחומצה אספרטית
מסתבר כי בעקבות שבץ מוחי עולות רמות החומצה הגלוטמית (וכן החומצה האספרטית) במוח ומהוות גורם מחמצן ורעיל.
נמצא כי שילוב יעיל למניעת נזקי בעיה זו הינו של: נוגדי חימצון + סיסטאין, gaba, וכן שילוב של טירוזין, פנילאלנין ומתיונין.
·בעקבות שבץ מוחי ישנה עלייה טבעית של רמות חומצה גלוטמית ואספרטית במוח ולכן במצב זה לא רצוי לצרוך מהן (או מהנגזרת – גלוטמין) ומנגד מקובל לתת טירוזין, מתיונין, פנילאלנין, gaba וסיסטאין (גם כ-nac) + נוגדי חימצון. (שילוב יעיל גם במצבי פרקינסון)
- חומצה גלוטמית: ייצור הגלוטמין תלוי באנזים המכיל מנגן.
מקובל בעולם להשתמש במינונים עד 15 גרם ליום אולם כרגע בארץ אין אבקת גלוטמין שמאפשרת שימוש סביר במינונים שכאלה.
- "דלק" של המוח: מעודדת ערנות, צלילות מחשבה ומשפרת מצב רוח. גלוטמין מסוגל לספק אנרגיה חלופית למוח גם בחוסר של גלוקוז!
- חיוני לייצור ניאצין בגוף.
- נחוץ לחילוף חומרים של חומצת שתן וארגינין.
nדיכדוך ודיכאון
nאלכוהוליזם: נמצא כי מרכיב זה יעיל מ75%- מהמקרים (מחקר ספציפי) במינונים של בין 2 ל15- גרם ליום.
·רצוי להמנע מיד לאחר שבץ מוחי.
- חומצה גלוטמית. (+טאורין, מנגן, גליצין, 6b)
300 מ"ג פעמיים ביום נחשב מינון סביר.
ניתן להגיע בבטחה כנראה גם עד 10 גרם ליום אולם מינון זה איננו נחוץ בד"כ.
·ליזין מגביר את פעילותה של gaba במוח.
·עם הגיל יורדת פעילות ההמרה של חומצה גלוטמית ל-gaba אשר ניתן למנוע או לתקן ע"י מתן מנגן.
·משפחת התרופות בנזודיאזיפינים (וואליום למשל) פועלת במוח ע"י עירור קולטנים של gaba.
·ישנה השערה כי מתן gaba דרך הפה איננו יעיל להעלאת רמתה במוח (יתכן והיא מתקשה לעבור את מחסום דם המוח)
- מעודד ניצול וחילוף חומרים של ויטמין c.
nאפילפסיה: gaba תמיד מצויה בחוסר אצל חולים אפילפטיים.
nפיגור שיכלי: נתנו 1-3 גרם ליום לקבוצה של 106 אנשים עם פיגור שכלי וקבלו תוצאות מובהקות של עלייה ב-iq אצל 63 מהם.
nאי-יציבות רגשית.
nחרדות (יתכן צורך להגיע ל4- גרם ליום במנות פזורות): לא פחות יעיל מ-xanax!
nסכיזופרניה: במקרים שבהם אנו מוצאים רמות מוגברות במוח של חומצה גלוטמית (מעורר) ונמוכות של gaba (מדכא) – ה-gaba משפר את המצב ואף מעלה פרולקטין (בדומה לפעילות תרופות נוגדות סכיזופרניה)
nדיכאון: חוסמי mao (תרופות נוגדות דיכאון) מגבירים פעילות gaba במוח. כנראה שחילוף החומרים של gaba אצל מדוכאים משובש.
nפרקינסון (ראה הסבר בחומצה גלוטמית – התוויות נגד)
nיתר לחץ דם: 3 גרם gaba נמצאו יעילים לא פחות מהתרופה verapamil (חוסמת ביטא)
ngaba הראתה יכולת להפחית סוכר באופן משמעותי (50% מהמקרים במחקר ספציפי): כנראה מייעלת את פעילות האינסולין.
·כנראה לא רצוי לתת לבעלי סוכר נמוך בדם.
- רבע מהרכב הקולגן בגוף.
nמרכיבה שליש מן הקולגן בגוף.
nמנטרלת רעלים שונים ומאפשרת פינויים (למשל הופכת חומצה בנזואית (מתוצרי הקפה המזיקים - פוגעת במעטפות התאים) לחומצה היפורית המופרשת על נקלה מן הגוף.
[[-עידוד gh בלילה]]
- מקלה במצבי חוסר איזון מנטלי ורגשי
- נוגדת חימצון - חיונית לבניית הגלוטטיון פראוקסידאז (מולקולה מרכזית בגוף בהתמודדות עם רדיקלים חופשיים)
- מורכבת משתי חומצות אמינו: מתיונין וליזין
nמשמשת כנשאית של השומן אל התאים לשימוש להפקת אנרגיה. (במיוחד בלב שפועל על אנרגיה שומנית בעיקרה)
nמעודדת פינוי גופים קטוניים (תוצרי פירוק השומנים)
nהפחתת משקל
nמחלות לב
nשיםור פעילות גופנית (למשל sex והרמת משקולות)
גם בנושא חומצות האמינו קיים ויכוח זה. מכיוון שמדובר במזון - כאן כפליים מהויטמינים והמינרלים היות והכמויות גדולות מאוד הן בתפריט והן בתוסף, הרי שאם אנו מוצאים לנכון להוסיף חומצות אמינו כנראה שגם נכון להוסיף מולטי או blend באנגלית שייודא כי לא חסרות חומצות אמינו נוספות הקשורות לתהליכים המטאבוליים המטופלים (+סופלימנטים נוספים החיוניים גם הם).
הרעיון הבסיסי מאחורי האמינו-תראפיה הוא שישנה פגיעה ביכולתו של הגוף לעכל ביעילות את החלבון במזון (כשלא מדובר בצורך מוגבר) - במצב זה נצפה לחוסרים מגוונים ולא נקודתיים של חומצות אמינו גם אם תמונת המצב מתקשרת במובהק רק עם מרכיבים מסויימים = נקודת התורפה של המטופל. לא נרצה לחכות עד להופעת סימפטומים נוספים אולם גם לא ניתן מינונים תראפויטיים של המרכיבים שלא עלו בחסרים מתוך התמונה הקלינית.
לפי robert erdmann מחבר the amino revolution - שימוש במולטי כזה מהווה אמצעי מניעה להרבה מה"נזקים" האפשריים בשימוש בחומצות אמינו היות ואותם נזקים בעצם בד"כ נובעים משבירת איזון בין מרכיבים ויצירת חוסר מטאבולי ולכן הסימפטומים.
amino acid %
alanine 2.5
arginine 9.0
aspartic acid 2.0
cysteine 0.5
citrulline 1.5
glutamic acid 10.0
glutamine 10.0
glycine 3.5
histidine 2.0
isoleucine 6.0
leucine 9.0
lysine 10.0
methionine 5.0
phenylalanine 5.0
proline 2.0
serine 5.0
threonine 4.0
tryptophan 3.0
taurine 1.0
valine 5.0
+
vitamins b3, 6, 12
vitamin c
calcium + magnesium
dose: 2gr bid up to max 10gr tds for women 15gr tds for men
ניתן להוסיף 5-15 גרם לפני ואחרי כל אימון. להבדיל מהשימוש באבקות חלבון לצורה זו (free form) של סופלימנטציה יש ייתרון משמעותי שאין הגוף צריך להשקיע אנרגיה בעיכול (אנזימים) בחומצות אמינו מן המוכל כפי שהוא צריך בחלבון - גם אם זה עבר הידרוליזציה (פירוק) מפני שעדיין חלבון כזה איננו במצב הצבירה שהגוף יכול לספוג במיידי. בעצם במצבים שבהם חיוני לספוג מולטי - כבר הרבה פעמים אין את הגיבויי האנזימטי מהלבלב והקיבה ומתן אבקת חלבון זו בעצם דרך נפלאה להאכיל את הבקטריות השליליות במעיים!
+ עידוד gh
# שילוב ליום
n אורניטין
nטירוזין
n+
nויטמין 3b
nויטמין 6b
nויטמין c
# שילוב ללילה
nאורניטין
nטריפטופן
nגליצין
nויטמין 2b
# bcaa (לשילוב ביום בלבד - כדי לא לעכב את הטריפטופן)
nלאוצין
nאיזולאוצין
nואלין
זוהי סיבה נפוצה להשמנה ופתרון אחד ניתן למצוא בחומצות אמינו:
nהיסטידין
nטאורין
nויטמין 1b, 2b, 6b
nסידן
שימוש בשילוב זה שעתיים אחרי ארוחות הבוקר והצהריים עשוי למנוע את האכילה המיותרת בהקשר הרגשי.
לא על ידי מדכאי תיאבון! אין לנו כוונה ליכפות על הגוף חוסר תיאבון כמו לייצב את התיאבון המופרז לרמה נורמלית. באמצעות חומצות אמינו אנו יכולים לתקן מנגנון למקולקל לא פעם שאחראי על ויסות התיאבון והוא מנגנון ה-cck= cholecyctokinin. זהו בעצם הורמון המופרש מהקיבה ותפקידו למסור למח שאנו שבעים. כשהוא נמוך מופיעות תחושות הרעב המוכרות וכשהוא חסר לא נדע שובע...
פנילאלנין הינו המרכיב החסר בפאזל של ה-cck והוא שמעודד הפרשת מספקת של cck. אנו ניטול אותו מיד לפני השינה ובצורה זו הוא משפיע על התיאבון במשך כל היום. זוהי בעצם ההוכחה כי אין מדובר בתרופה ל"דיכוי התיאבון" אלא באמצעי לעידוד פיסיולוגיה תקינה. לו היה מדובר באפשרות האחרת היינו צריכים ליטול ממרכיב זה בעצם עם כל ארוחה, אין מדובר בשיחרור איטי ולכן פעילות לטווח כל כך ארוך מצביעה על שינוי / תיקון פיסיולוגי בסיסי.
לפנילאלנין יש עוד מסלול מטאבולי קשור - זוהי מולקולת המקור לאדרנלין. שיפור מצב הרוח והתמודדות טובה יותר עם stress עוזרים אף הם לווסת את התיאבון.
מסלול מטאבולי שלישי שמשתתפת בו הפנילאלנין הינו מסלול ייצור הורמון התריס. היות וטירוזין - אבן הבנין של הטירוקסין הורמון התריס הור תוצר מטאבולי של הפנילאלנין הרי שמתן פנילאלנין עוזר לווסת את פעילות בלוטת התריס שחיונית לייצוב המשקל ולשמירתו לאחר ההפחתה. פה נעוצות אחת הטעויות הנפוצות של המרזים - הפחתת המטאבוליזם של הגוף (פעילות התריס) בעת דיאטת קאסח איננה מווסתת מיד עם חזרה לשיגרת אכילה רגילה מה שגורם להשמנה גם מתפריט סביר. מתן פנילאלנין (+כלי עזר) מעודד ויסות הקצב המטאבולי בכל זמן ההרזייה.
דוגמא לשילוב:
nפנילאלנין
nיוד (לפי צורך כמובן)
שלוש פעמים ביום בין הארוחות.
פעילות הקרניטין הן בעידוד פירוק השומנים הן ברווח המשני של עירנות מוגברת וויטליות משופרת והן בזכות פינוי משופר של גופים קטוניים (תוצרי פירוק השומנים) מהווה גורם חשוב מאוד בתהליך איבוד המשקל המבוקר.
טריפטופן היא אחת מהסודות לפתרון בעייה ידועה זו. אנו יודעים שיש לטריפטופן תחרות קשה על הכניס למח - ופתרונה מספיק עמילנים מורכבים. הסוכרים המתפרקים מהעמילנים מעודדים את כניסת הטריפטופן על פני מתחריה ובכך עוזרים להרגיע את האדם באופן כללי וכן את התשוקה למתוק (משום מה...) זו אחת הסיבות שיש שמתנגדים לשיטת הפרדת המזונות (עמילנים מורכבים וחלבון מרוכז) אלם אין סיבה שהם חייבים להופיע יחד באותה ארוחה - כל עוד שמדובר בעמילנים מורכבים ולא סוכרים פשוטים.
חומצת אמינו נוספת בפאזל זה הינה הגליצין וזאת משתי סיבות:
1. נוכחותה אצל עתירי המשקל נמוכה מן הרגיל
2. טעמה מעט מתוק ויש המקשרים אותה ישירות עם התשוקה למתוק (תשוקה לגליצין?)
3. וכמובן - קלינית מצאו שהיא עוזרת. (אבל זו כבר לא סיבה אלא תירוץ יעיל!)
שילוב לדוגמא:
שוב אנו ניתקלים בהורמון חיוני זה. כמו בבניית שרירים כמקצוע כמובן בעת הרזייה נעודד בניית שריר כחלופה לשומן.
השילוב כזכור: אורניטין וטירוזין (שוב חזרנו לתוצר הפירוק של הפנילאלנין והפעם מכיוון חדש) טריפטופן וגליצין (שילוב מוכר?)
היות והגוף בעודף משקל נמצא בתהליך קטאבולי מתקדם בנסיון לשמור על איזון אנו מוצאים את עצמנו עוסקים הרבה בחומצות אמינו המעודדות תהליכים אנאבוליים אולם לא יהיה זה נכון להפר לחלוטין את שיווי המשקל לכיוון זה. ההמלצה אם כן היא להתמיד בכיוון האנאבולי לעת ערב (לפני השינה) מתוך ידיעה שזוהי הפאזה האנאבולית (בונה) של הגוף, ולעודד פעילות קטאבולית (מפרקת) בשעות השיא שלה - 16:00-22:00. כלומר את מעודדי ה-gh לפני השינה ואת השילוב הבא (דוגמא) אחה"צ:
nמתיונין
nסיסטאין
nחומצה אספרטית
nחומצה גלוטמית
nויטמין a
nויטמין 12b
nחומצה פולית
nקלציום אסקורבאט (ויטמין c)
nמגנזיום אספרטאט
מטבע הדברים לא נעודד כל מרזה לעבור את כל שורת הסופלימנטים אלא נתאים לפי צורך ובהדרגה את השילוב הנחוץ לו.
(0) ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי
[1] bravermann the healing nutrient whithin pp. 35, 42
[2] ibid pp. 87 (brain bio center)
[3] reynolds et.al. kings college, england 1984
קובי עזרא Ph.D מומחה לרפואה נטורופטית, ומאמן כושר. מרצה במכון מור (לאוסטאופורוזיס) ובבית הספר להסמכות מאמנים של וינגייט - באוניברסיטת ת"א (אימונים לפיתוח הגוף ותזונה).
כתב את הספרים:1. אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף.2. ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי.3. סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות!
בעל קליניקה לרפואה נטורופטית ונותן שרותים: * טיפול במחלות שונות (כולסטרול, מחלות לב, סוכרת ועוד...).* דיאטות הרזייה ועיצוב הגוף.* פיתוח גוף - עיצוב וחיטוב הגוף.לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140 אתר: פיתוח גוף, אתר: דיאטה מהירה
דיאטה מהירה1, סוכרת הריון, אנטי אייג'ינג