בעידן המודרני, במיוחד בעידן האינטרנט וכן במצב שבו ארצות פתחו את שעריהן בפני אזרחי ארצות אחרות - למשל באירופה, יכול כל אזרח של ארץ השייכת לשוק האירופי המשותף לעבור לגור ולעבוד בארץ אירופית אחרת, דרוש שינוי, רענון והתאמה של חוקים ותקנות שיש להם קשר והשלכות לגבי ניוד אזרחים מארץ לארץ.

חוק הנוטריונים, העוסק בין השאר בחתימת אנשים בפני נוטריון וכן במתן אישור נוטריוני לגבי תרגום מסמכים בשפות שונות הינו ישן ובלתי מתאים לתקופה שלגביה הוא אמור להסדיר את הנושאים שפורטו בחוק.

אדם זקוק לבצע תרגום לסינית על מנת לנסוע ללימודים בסין, או להקים שם עסק. מבקשים ממנו להמציא אישור נוטריוני לתרגום. לפי החוק הקיים בארץ, צריך האדם שתירגם לסינית להתייצב בפני הנוטריון כדי להצהיר בפניו כי הוא תירגם, וכי הוא שולט בשפה הסינית. אבל אם אין בארץ מתרגם כזה, ואם הוא גר בסין, מדוע לא יאפשר החוק שהמתרגם יחתום באמצעות האינטרנט, בפני מצלמה, או בכל דרך אחרת, והנוטריון יהיה רשאי להסתמך על חתימה זו? הרי באמצעות האינטרנט נעשות עסקאות בינלאומיות בהיקפים עצומים. אנשים חותמים בעסקאות אלו דרך האינטרנט. פעולות בנקאיות מגוונות נעשות דרך האינטרנט. אז מדוע לא יחתום מתרגם היושב בסין באמצעות האינטרנט? אבל לא רק סינית. כל שפה. נניח שמדובר על תרגום לגרמנית או תרגום לאנגלית , והתרגום מבוצע לשפות אלו מהשפה הגרוזינית. המתרגם גר בגרוזיה. האם על המתרגם לנסוע לישראל כדי לחתום בפני הנוטריון? האם על הנוטריון לנסוע לגרוזיה? וכי למה לא יחתום המתרגם דרך האינטרנט? האם על הנוטריון לנסוע לגרוזיה כדי להחתים את המתרגם?

אותו הדבר לגבי אימות חתימת אדם בפני נוטריון. יפתחו הצדדים מצלמת אינטרנט, הנוטריון יראה שהלקוח חותם על המסמך, הנוטריון יראה את המסמך עצמו, והמסמך הזה יישלח דרך האינטרנט לנוטריון.

לדעת כותב המאמר צריך להתאים את החוק למציאות החדשה הנוהגת כיום.