דף הבית רפואה ובריאות בריאות אחר שיטה ישראלית לטיפול בטיניטוס (טינטון) תיושם באירופה
שיטה ישראלית לטיפול בטיניטוס (טינטון) תיושם באירופה
אירית בן צבי 20/12/08 |  צפיות: 2974

מאת: אירית בן צבי

טיפול רפואי בטיניטוס, סחרחורת ומחלת מנייר

טיניטוס הוא סימפטום שמתבטא בתחושת רעש באזניים או בראש. החולים שסובלים מטיניטוס חמור מתקשים לעבור אפילו יום אחד בחייהם. ד"ר מזולי מנואלה מאיטליה, חוקרת וותיקה ובעלת שם עולמי בתחום הטיניטוס התפעלה מהתוצאות בישראל ותיישם באיטליה את השיטה שפותחה בצה"ל, בשיתוף עם בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ובית החולים "הדסה".

הסקרים המקיפים ביותר עד כה נעשו בארה"ב. סך כל החולים הסובלים מטיניטוס (טינטון בעברית) נאמד בכ- 40 מיליון, ומהם כ- 12 מיליון סובלים מטינטון המוגדר כקשה. שני הארגונים הגדולים בעולם לחקר הטינטון הם "האגודה האמריקאית לטיניטוס" (ATA), ו"הארגון העולמי לחקר הטיניטוס" (TRI).

ד"ר מזולי מנואלה, מבכירי הארגון העולמי לחקר הטיניטוס (TRI), הגיעה לביקור בישראל והתפעלה מכך שכאן פגשה, לראשונה בחייה, חולים שהחלימו מטיניטוס בעקבות טיפול רפואי. ד"ר מזולי, רופאה עם וותק רב ומוניטין בין-לאומי של טיפול בחולים אלה, סברה עד לביקור כי כל מה שניתן לעשות כיום למען החולים זה ליישם טיפולים שנועדו להפחית את הסבל.

עד לביקור, ד"ר מזולי רק שמעה על הטיפולים שפותחו בישראל. לאחר שביקרה כאן ושהתה בבית החולים "הדסה" ובבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, הגיעה החוקרת למסקנה שכדאי להפנות תקציבים מחקריים ללימוד של השיטה, במטרה ליישם אותה בהצלחה גם מחוץ לישראל.

ד"ר מזולי תקים בפאדובה, שבצפון איטליה, מרכז למחקר קליני של טיניטוס לפי השיטה הישראלית ובכך תאפשר גם לחולים מארצות שכנות באירופה לקבל טיפול בהתאם למודל הישראלי. במשך כל תקופת המחקר היא וצוות המרכז יקבלו הדרכה רצופה מד"ר שמש זכריה, ממרפאת א.א.ג. שבבית החולים "הדסה עין כרם" בירושלים. במקביל יפקח על המחקר האירגון הבינלאומי TRI באמצעות רופאים מטעמו שיבקרו באיטליה ובישראל.

בישראל ניתן הטיפול במסגרת שאיננה מחקרית, במרפאת בית החולים "הדסה", ומיושם הן לחולים הסובלים מטיניטוס והן לחולים הסובלים מסחרחורת.

לתגובות ושאלות ניתן לפנות לדואר אלקטרוני: [email protected] 

לקריאה נוספת: אודות הטיפול בטינטון 


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 אירית בן צבי

לקריאה נוספת אודות טיניטוס, סחרחורות ומחלת מנייר

Further reading in English about Tinnitus, Vertigo and Dizziness



 


מאמרים נוספים מאת אירית בן צבי
 
הוובוזלות של מונדיאל 2010 והשפעת הרעש על הצופים
20/07/10 | כדורגל
עוד בטרם הפכו הוובוזלות או הווווזלות למפורסמות, חוקרים שהתמחו בטרואמה אקוסטית בחנו את האפקט של קולות רועשים מסוגים שונים על האדם.

השימוש בהגבלות דיאטטיות לחולי טינטון, סחרחורת או מחלת מנייר
05/07/10 | רפואה
מלח, טבק, אלכוהול, קפאין, אספירין ולחץ כלולים ברשימת הגורמים העלולים להגביר טינטון או סחרחורת (ורטיגו). השאלה המתבקשת היא האם הכרחי ליישם את כל המיגבלות באופן אוטומטי?

כיצד יכול חולה הטינטון לעזור לרופא לקיים תכנית טיפול אפקטיבית
05/07/10 | רפואה
פגישה רפואית יעילה בין חולה הסובל מטינטון (בלעז: טיניטוס) לבין הרופא מתחילה בבית. במידה ואירגנת את המסמכים הרפואיים שלך באופן מסודר, רעננת את זכרונך לגבי ההיסטוריה הרפואית שלך הכוללת בעיות רפואיות מהן הינך סובל, הנסיבות ששבעטיין קיבלת טיפול תרופתי, כירורגי או טיפולים אחרים – הינך מסייע מאוד לרופא לקיים תכנית טיפול אפקטיבית.

כיצד יש לסווג טינטון והאם הדבר מסייע לטיפול בחולה?
ניתן לסווג טינטון בדרכים רבות. לחלק מהכותרות שבהמשך הכתבה ישנה משמעות מעשית, מבחינת התוכנית הטיפולית, וחלקן נועדו לתאר את המצב הרפואי בלבד. במאמר קצר שלפנינו ננסה לסקור את הדרכים החשובות ביותר לסיווג הטינטון (טיניטוס בלעז).

האם סחרחורות וטינטון עלולים לגרום לפיטורים?
לעיתים גם עובדים וותיקים שנחשבו למסורים ובעלי תפוקה גבוהה עלולים להגיע לנקודה בה הם מפוטרים או מסווגים על ידי המעסיק כעובדים הנמצאים "צעד אחד לפני פיטורין".אחת הסיבות לכך יכולה להיות ירידה משמעותית בתפקוד המקצועי עקב טינטון (צפצופים באוזניים או בראש) או סחרחורות קשים.

האם תרפיה באמצעות בעלי חיים יכולה להקל על הסימפטומים אצל הסובלים מטינטון, סחרחורות או מחלת מנייר?
במשך אלפי שנים אימצו בני האדם בעלי חיים שונים כבני לוויה. כלבים, חתולים, סוסים ובעלי חיים נוספים הפכו לחבריהם הנאמנים של בני האדם בתרבויות רבות. כיום ישנה ספרות רבה העוסקת בתרפיה באמצעות בעלי חיים ונעשה בה שימוש נרחב ככלי עזר לצד טיפולים אחרים בשל האפקט המרגיע שיש לבעלי חיים על האדם.

השאלה עליה ננסה לענות במאמר היא: האם תרפיה באמצעות בע"ח יכולה להקל על הסימפטומים אצל חולים הסובלים מטיניטון, סחרחורות או מחלת מנייר?


הטיפול לטיניטוס על פי הרמב”ם
חולים הסובלים מטיניטוס מתלוננים על תחושת רעש באוזניים או בראש. סימפטום זה הטריד אנשים לאורך כל מהלך ההיסטוריה ומוזכר לראשונה אצל חיל פרעה שרדף אחרי בני ישראל היוצאים ממצרים. רבי משה בן מימון, ובקיצור - הרמב"ם, שהיה מגדולי הרופאים בדורו ומגדולי תלמידי החכמים בכל הדורות, כתב עצות רפואיות לחולים הסובלים מטיניטוס. בגוף המאמר ננסה לברר האם ניתן להפיק מכך תועלת גם כיום?

מהי מידת הפחתת המלח הרצויה במחלת מנייר?
מחלת מנייר מאופיינת על ידי טינטון, סחרחורות, ירידה בשמיעה, תחושת אטימות באזניים והעדר מחלה אחרת שיכולה להסביר את תלונות החולה. המחלה היא אירוע מתמשך עם תקופות סוערות וקשות שבהן ישנם התקפי סחרחורת, ותקופות שקטות לחלוטין או רגיעה יחסית בסימפטומים. אחת ההמלצות הטיפוליות בתקופה הקשה היא הפחתת כמות המלח במזון. השאלה היא מה מידת ההפחתה הרצויה, ועד כמה ניתן לצפות שזה יעזור?

הטיניטוס של הקיסר טיטוס
בתאריך העברי י"ז בתמוז, הבקיע הקיסר הרומאי טיטוס את חומות ירושלים, העמיד פסל (צלם) בבית המקדש השני (“בית שני”). בתאריך העברי ט' באב הוא החל בשריפת בית המקדש. הכיבוש היה מלווה בטבח נוראי שכלל רצח אכזרי של זקנים, נשים וילדים. טיטוס התרברב במעשי הרשע שלו ונענש בכך שסבל מטיניטוס (תחושה של רעש בראש או באוזניים). הסיפור המובא בגמרא כולל השלכות אל אחד הטיפולים הניתנים כיום.

הצייר ההולנדי המפורסם ואן גוך סבל מטיניטוס (רעשים באוזניים): מה ניתן היה לעשות למענו כיום?
הצייר ההולנדי הנודע וינסנט וילם ואן גוך (1853-1890) חתך חלק מאוזנו, צייר דיוקן עצמי עם התחבושת וזמן קצר לאחר מכן ירה בעצמו בחזהו ונפצע אנושות. מילותיו האחרונות לפני מותו, כשאחיו תיאו לצידו, היו "העצבות תימשך לנצח". מה ההסבר להתנהגותו?
"הוא בוודאי השתגע" היא התשובה הרווחת בקרב אלה ששמעו על כריתת האוזן וההתאבדות. למרבה הצער לא נותר תיעוד שיאפשר לנו להבין ישירות מהו מקור הייסורים שעבר ואן גוך, אולם חוקרים שעוסקים בהיסטוריה של הרפואה העלו השערה שמתאימה להתנהגותו לפני מותו.

     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI