הוצאה לפועל הוא הליך בו נוקטים אנשים אשר מעוניינים לגבות חובות השייכים להם באופן לגיטימי. באמצעות תהליך הוצאה לפועל עומדים לרשות האדם התובע את זכויות הכספיות או הרכוש שלו כלים משפטיים וחוקים למימוש והוצאה לפועל של תהליך גביית החובות. בישראל, קיים גוף הוצאה לפועל אשר תפקידו הוא לדאוג למימוש של פסקי דין אשר נקבעו על ידי המערכת המשפטית והוא מהווה הגוף המבצע של גביית החובות.
מבנה ארגוני
המבנה הארגוני של מערכת הוצאה לפועל בישראל כולל מספר רב של לשכות הוצאה לפועל המפוזרות ברחבי הארץ וזמינות לתושבי כל הערים. בראש הלשכות עומד רשם הוצאה לפועל אשר פועל במקביל להחלטות בית משפט השלום ותפקידו הוא לבצע את פסקי הדין אשר הוגדרו במהלך המשפטי באמצעות כלים שונים כמו צווי עיקול, צווי תשלום, הוצאת צווי מאסר וכדומה.
הגדרות הצדדים
ההגדרות של הצדדים בתהליכי הוצאה לפועל מורכבות משתי הגדרות העומדות משני צדי המתרס, התובע אשר מגיש את הבקשה לקבלת תשלום החוב נקרא הזוכה. כנגדו, הגורם אשר נגדו הוצא צו המימוש והגבייה של החובות, נקרא החייב. גורמים נוספים אשר יכולים להיות פעילים בתהליך נקראים מחזיקים והם גורם צד שלישי שיכולים להיות באחד משני צדי המתרס של הזוכה או של החייב.
תהליכים
במסגרת ביצוע הוצאה לפועל של גביית החובות עומדים הליכים שונים בהם יכול משרד הוצאה לפעול לנקוט על מנת לקדם את גביית החובות ולמנוע התחמקות מתשלום החובות של החייב. במסגרת הליכים אלו ניתן למצוא הליכים הפועלים לטובת החייב והליכים הפועלים לטובת הזוכה. בין התהליכים לטובת הזוכה ניתן למצוא סוגים שונים של עיקולים כמו עיקול מקרקעין, עיקול בידי צד שלישי, עיכוב יציאה מהארץ של החייב, צווי מאסר של החייב, עיקול מיטלטלין ועוד.
התהליכים העומדים לרשותו של החייב כוללים תהליכים באמצעות יכול החייב לעכב ולערער על הדרישה לתשלום החוב כמו התנגדות (תהליך המשמש להביע התנגדות לדרישת החוב ויכול לעכב את תהליך ההוצאה לפועל), טענת פרעתי, בה יכול החייב לטעון שהוא כבר פרע את החוב, תהליך איחוד תיקים ועוד.