קיימים תרגומים להם נידרש אישור נוטריון. בדרך כלל המדובר במסמכים רשמיים הנמסרים לגורמים רשמיים, כגון תעודות של משרדי ממשלה, תעודות מקצוע, דיפלומות וכיו"ב. כאשר נידרש תרגום לאנגלית למשל, האם חשוב הדבר שהלקוח הפוטנציאלי יחפש נוטריון הדובר את השפה האנגלית כשפת אם שלו?

התשובה היא, לאו דווקא. התשובה תלויה במסמך המיועד לתרגום וכן בשאלה לאיזה גורם הוא יימסר בסופו של דבר ולאיזה סוג של הליך. כך למשל מסמך כמו תעודת לידה, שצריך לגביה תרגום לצרפתית

והיא מיועדת להימסר לשגרירות צרפת בישראל, או אפילו להימסר בצרפת, למשרד הפנים הצרפתי, התרגום פשוט, טכני, וגם רמה בסיסית ביותר, ולאו דווקא ברמת שפת אם מספקת, כך שהנוטריון יוכל לאשר את המסמך בקלות. כל נוטריון המכיר את השפה באופן בסיסי יוכל לאשר כי התרגום נכון.

לעומת זאת, ככל שהמסמכים מורכבים יותר, כך נדרשת בקיאות גבוהה יותר של הנוטריון. במקרה אחד, הוגש לנוטריון לאישור תרגום לספרדית של חומר שהוא למעשה תרגום מכרז בינלאומי ענק במקסיקו. החומר כלל מסמכי התאגדות של חברה, תקנון, דו"ח רווח והפסד, נתונים בנקאיים על החברה וכיו"ב. המסמכים אושרו על ידי נוטריון הדובר את השפה ברמה בלתי מספקת. עוד בטרם נמסרו המסמכים חזרה ללקוח, מצא לנכון אותו נוטריון לפנות לנוטריון אחר, חברו למקצוע, ששפת האם שלו הייתה ספרדית. אותו נוטריון בדק את התרגום ומצא בו טעויות מהותיות שנעשו על ידי המתרגם. אלמלא נבדקו המסמכים כאמור, ואם הם היו מוגשים למכרז כשהם שגויים, יכולים היו להיגרם נזקים גבוהים, כגון שהגורם לו הוגשו המסמכים, שהיה ניתקל בטעויות, היה פוסל את החברה על הסף מלהשתתף במכרז.

כשאתם פונים למשרד נוטריון, בררו ובקשו המלצות עליו, ודאו כי הוא עוסק בתרגום נוטריוני באופן בלבדי וייחודי, שכן זה עיסוק הדורש התמסרות מלאה ולא עיסוק צדדי או נילווה לעיסוק העיקרי.