חוק הגנת השכר מחייב מעסיקים להעביר את שכרם של העובדים בזמן. במאמר הבא נביא מקרים בהם ניתן לתבוע בגין הלנת שכר על מנת לזכות בפיצויים גבוהים.

אחד הסעדים החשובים ביותר העומדים לרשותם של העובדים בישראל הוא קבלת מלוא שכרם בזמן. על פי החוק להגנת השכר, פגיעה בזכות זו של העובד עשויה להביא לתביעות חמורות. הדרישה בגין הלנת שכר היא לתשלום מלוא השכר, בצירוף פיצויים עבור ההלנה וימי העיכוב. כל מעסיק אשר אינו משלם לעובדיו את מלוא שכרם בזמן יכול לעמוד לתביעה לפיצוי בבית הדין לענייני עבודה. תביעה זו נפוצה יותר מכפי שנהוג לחשוב, וזאת מפני שמעסיקים רבים אינם מקפידים על העברת התשלום בתאריכים הקבועים מראש. ניתן לראות הלנות שכר בעיקר בשוק הפרטי המעסיק ילדים צעירים אשר אינם מודעים לזכויותיהם, אך גם חברות גדולות ותאגידים הנמצאים במצוקה כלכלית נוטים לעבור על החוק. הלנות שכר הן תופעה שיש להילחם בה ולכן מעמיד בית הדין לענייני עבודה ארגז כלים גמיש על מנת לאכוף את החוק.

* אל תוותר על הזכויות שלך! פנה לפורום משפטי: פורום דיני עבודה

יש לציין כי תביעת הלנה קיימת גם במקום בו פיצויי הפיטורין לא נמסרים לעובד במועדם (ראה סעיף 20 לחוק הגנת השכר).

מתי מחויב המעסיק להעביר את השכר?

מעסיק חייב לשלם לעובדיו את מלוא שכרם ביום הראשון של כל חודש. יחד עם זאת, מעסיקים רבים נוטים להעביר את התשלום ב-10 לחודש וזאת בשל העובדה שהחוק מאפשר תביעות הלנות שכר רק כעבור 10 ימים מתחילת החודש. מעסיקים אלו למעשה מנצלים את הארכה שמספק החוק, אך מלבד מלוא התשלום עשוי העובד אשר זוכה בתביעה לקבל עוד 5% נוספים מתוך כלל שכרו ועוד 10% עבור כל שבוע בו השכר הולן.

הלנת שכר בעקבות דמי מחלה

ניתן לתבוע בגין הלנות שכר גם לאחר מחלה. תשלום דמי מחלה הוא חלק מהותי בתנאי העבודה המפוקחים על ידי בין הדין. אי תשלום של דמי המחלה או העברתם באיחור גוררים תביעות הלנות שכר לא פחות חמורות מהלנה המתבצעת לאחר עבודה שוטפת. מטרתם של דמי המחלה היא לאפשר לעובד ולמשפחתו להמשיך ולקיים את השגרה, לכן הלנות שכר אינן מתקבלות בהבנה. יחד עם זאת, יש לזכור כי התשלום הספציפי עבור ימי המחלה ניתן במסגרת תשלום השכר.

מגיעים לכם תנאים סוציאליים

תביעות הלנות שכר יכולות להיות רלוונטיות גם באחד מבין המקרים הקשורים אל תנאים סוציאליים:

1. תביעות הלנות שכר במסגרת תנאי ההעסקה – עובדים הזכאים לתנאים סוציאליים והטבות שונות חייבים לקבל אותם על פי החוק. מלבד השכר הבסיסי, מעביד אשר אינו מעביר תשלום עבור תנאים אלו עלול לעמוד מול תביעות הלנות שכר.

2. תביעות הלנות שכר בעקבות אי-העברת תשלום לגופים שונים – ישנם עובדים אשר במסגרת תנאי ההעסקה שלהם זכאים לתנאים סוציאליים המועברים לגופים שונים. עובד אשר מזהה כי המעביד לא עומד בהתחייבותיו אלו כלפי הגוף החיצוני יכול לתבוע אותו בשל הלנת השכר. מבחינת בתי המשפט, תקופה של 21 ימים בה המעסיק לא העביר את הכסף אל הגוף החיצוני היא הרף על פי נמדד השכר המולן.

חוק ההתיישנות על הלנות שכר

שאלה משפטית חשובה בנוגע לנושא של הלנות שכר קשורה להתיישנות. כידוע, עובדים רבים חוששים לתבוע את המעביד בשל הלנות שכר. מלבד עובדים צעירים או עובדים אחרים במצב תעסוקתי רעוע, הלנות השכר יכולות להשפיע גם על התנאים של עובדים רמי דרג. כדאי לדעת כי ניתן לתבוע שכר חסר ופיצוי בגין שכר מולן לא יאוחר משנה אחרי יום התשלום כפי שהוא מופיע בחוק. במידה והשכר שולם אך במועד מאוחר מכפי שמחייב החוק, ניתן לתבוע לא יאוחר מ-60 ימים אחרי מועד התשלום בפועל אך במקרים מסוימים רשאי בית הדין להאריך את התקופה עד 90 ימים.