על מנת להצליח בהתמודדות עם מגיפת ההשמנה והגאות במחלות קשות בקרב האוכלוסייה, עלינו לזהות היטב את מקורות האסון. מחקרים רבים בעולם מאתרים מגוון רב של גורמים: תרבות שפע וצריכה מוגזמת, התמכרות ל"ג'אנק פוד", תיעוש ביצור המזון ופחות אוכל מהטבע.
באופן כוללני וחסר הוכחות מדובר רבות על גנטיקה שבהשמנה. הייתכן שבדיוק במרחב הגנטי טמון המקור של מגפת ההשמנה – נהפוך הוא. לאיש מאיתנו אין נטייה אישית וספציפית להשמנה , לחלות בסרטן, סוכרת, לחץ דם גבוה או מחלת לב מוקדמת וקטלנית.
אין ספק שלכולנו יש גנטיקה שהופכת אותנו לפגיעים במצב שאנחנו מציפים את עצמנו במזון חריג והרבה. בערבות וביערות חיו אבות-אבותינו במשך מיליוני שנים כשהם ניזונים מכמות דלה של מזון ובכל אותה עת ידעו בני האדם מצוקת מזון ורעב. ניצחנו בהתמודדות של הברירה הטבעית משום שרכשנו שני כלים שמתאימים להישרדות תזונתית:
א. מורגלות הגוף לשרוד במחסור של מזון.
ב. מערכת גנטית מתוחכמת להפליא שיודעת לנצל כל פיסת מזון עד תום. מערכת שנוצרה תוך כדי תהליך הישרדותי וניצחון של בני האדם במלחמת הברירה הטבעית.
תוך הבזק זמן קצרצר (שישים – שבעים השנים האחרונות) נוצר קונפליקט חמור בין היותנו מורגלים לחיים לחיים במצב של הצפה באוכל – קונפליקט שגורם לחוסר יכולת של המבנה הגנטי של הגוף לתפקד.
כפי שאומר ד"ר כץ, מדען חוקר תזונה מבתיה"ס לרפואה בהרוורד: "ניצחוננו אבולוציונית בהישרדות ברעב עלולה להכחיד אתנו בסביבה של שפע מזון".
לא נוכל להחזיר הגלגל לאחור וליצור באופן מלאכותי סביבה של מחסור באוכל. על ידי שינוי של סוגי מזון גם לא נשיג דבר פרט לבזבוז משאבים משווע, ייאוש והחמרת המצב.
משני הכלים אותם רכשנו בתהליך האבולוציה רק את הראשון ניתן לשנות. השני, המבנה הגנטי עמיד ברעב ופגיע מעודף מזון, לא ישתנה, בוודאי שלא בימינו.
אך אנחנו יכולים ללא ספק ובקלות מדהימה לנצח את מגפת ההשמנה על ידי עבודה ממוקדת שבה נסיר מתודעתנו את הדאגה מחוסר מזון, תאוות האוכל ותלות באוכל. השמנה לא נוצרת על ידי אכילה, אלה על ידי זלילה. סיבת הזלילה הנה מנטאלית ותרבותית. הפסיכולוגיה הרפואית מוכיחה שאת ההרגלים אנו רוכשים מההורים, מהמשפחה ומהסביבה עד גיל 5-8 שנים. בכל שלב של החיים ובכל גיל ניתן להתבונן על הרגלים אלו ולבחון אפשרות לרכוש הרגלים אחרים על ידי בחירה אישית וחופשית.
מודעות עצמית הנה כלי אדיר כדי ליצור כלים חדשים שמיועדים להסרת משקל למרות שפע המזון ובלי להיפגע ממנו.
ד"ר י. ווסק
www.drwosk.com