מאת: אלעד שניר

מבוא

עורכי דין בישראל נדרשים לעמוד בכללי אתיקה שהותקנו ע"י המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל. כללים אלו מוסדרים ב"כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1989". מטרתם לשמור על טוהר המקצוע, כבודו ומקצועיותו. לאור זאת, הם כוללים כללים מקצועיים, אשר נוגעים לתדמית מקצוע עריכת דין בישראל ותדמית עורכי הדין עצמם.

דוגמאות לכללי אתיקה בהם נדרשים עורכי דין בישראל לעמוד

להלן נמנה שלוש דוגמאות לכללי אתיקה בהם נדרשים עורכי דין בישראל לעמוד, לפי "כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית)":

1. סע' 9 - שכר טרחה- לפי סעיף 9(א), עורכי דין בישראל (ראו גם באתר עורכי דין בישראל http://www.lawyersnet.org.il/) יכולים לקבל שכר טרחה עבור שירותיהם אך ורק בכסף. סעיף קטן ב' מסייג זאת מעט, וקובע כי כאשר הדין מאפשר זאת, אין מניעה ששכר הטרחה יחושב כאחוז מנושא העניין.

2. סע' 14 - ניגוד אינטרסים- סע' 14(א) קובע, כי אסור לעורכי דין בישראל לייצג לקוח במידה וקיים חשש שלא יוכל לייצגו כראוי, בגלל עניין אישי שלו, או בגלל התחייבות או חובת נאמנות שהוא חב כלפי אחר, או בשל עומס עבודה או סיבה דומה אחרת. סעיף קטן ב' קובע, כי אסור לעורכי דין בישראל לייצג צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו עניין. לפי סעיף קטן ג', חל איסור על עורך דין לייצג לקוח בעניין שלקוח אחר שהוא נוהג לתת לו שירותים דרך קבע מהווה צד בו, גם אם באותו עניין עורך הדין לא מייצג את אותו לקוח קבוע.

3. סעיפים 19-21 - חובת הסודיות- לפי סע' 19, חלה חובה על עורכי דין בישראל לשמור על בסוד על כל מידע המובא לידיעתם בידי לקוח או מטעמו, תוך כדי מילוי תפקידם, אלא אם כן אותו לקוח הסכים במפורש אחרת. סע' 20 מחייב עורכי דין בישראל להעמיד את עובדיהם על חובה זו. סע' 21 אוסר על עורכי דין בישראל לעשות שימוש בידיעה שהגיעה אליהם מאת לקוח במהלך מילוי תפקידם, אלא אם כן היו יכולים לקבלה בדרך אחרת, לאחר מאמץ סביר.

מהן עבירות האתיקה העיקריות בהן נכשלים עורכי דין בישראל?

עורכת דין ד"ר לימור זר-גוטמן, מומחית לאתיקה של שופטים ועורכי דין ועורכת הביטאון "אתיקה מקצועית" של לשכת עורכי הדין בישראל, מציינת ב"דבר העורכת" בביטאון זה (עלון מס' 26 משנת 2008), כי כללי האתיקה בישראל חסרים במידה רבה, כך שמצבים רבים כלל אינם מטופלים בכללי אתיקה ספציפיים.

לאור זאת, מרבות ועדות המשמעת של לשכת עורכי הדין לעשות שימוש בשני סעיפי סל עיקריים על-מנת להרשיע עורכי דין בישראל בדין משמעתי: א. פגיעה בכבוד המקצוע, לפי סע' 53 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961. ב. התנהגות שאינה הולמת עורך דין, לפי סע' 61(3) לחוק זה.

לכן, קשה לדעת על אלו כללים ספציפיים מרבים עורכי דין בישראל לעבור.    

ובכל זאת? ממחקר שערכה עו"ד זר-גוטמן עלה, כי עורכי דין צעירים בדרך כלל מקפידים על כללי האתיקה, ודווקא עורכי דין מנוסים, הם שעוברים עבירות אתיקה חמורות המביאות לפגיעה קשה בלקוח, כגון: ניגודי עניינים, גניבת כספי לקוחות ורמאויות. עבירה אתית נוספת עליה עורכי דין ותיקים מרבים לעבור, לדברי עו"ד זר-גוטמן, היא חוצפה כלפי שופטים.

האם אכיפת כללי האתיקה בישראל אפקטיבית?

לטענת עו"ד זר-גוטמן, ישנה אוזלת יד מצד לשכת עורכי הדין בטיפול בעבירות משמעת, הבאה לידי ביטוי בכך שרוב מוחלט של התלונות המוגשות בעניין זה נגנזות, ההליך המשמעתי אורך לעיתים שנים וגם במקרה של הרשעה – גזרי הדין לרוב אינם מרתיעים.

לטענתה, עורכי הדין הוותיקים ערים לעובדות אלו, וזו אחת הסיבות לכך שהם מרשים לעצמם לעבור עבירות משמעת שונות.

סיכום

מדבריה של עו"ד זר-גוטמן עולה תמונה עגומה בנוגע לתחום האתיקה של מקצוע עריכת דין בישראל. נותר רק לקוות שלשכת עורכי הדין תפעל בהתאם, על-מנת למגר את עבירות המשמעת מקרב עורכי הדין בישראל.