הקדמה: לבתי המשפט בישראל מוגשות מדי יום תביעות רשלנות רפואית בגין נזקי גוף שנגרמו כתוצאה מטיפול רפואי לא הולם ו/או אי קבלת הסכמה מדעת לקבלת טיפול,לרבות רשלנות רפואית בניתוח. עם זאת, רשלנות רפואית אינה עבירה נזיקית המוגבלת לנזקי גוף פיסיים בלבד (רשלנות רפואית בניתוח או טיפול אחר), כגון פגיעה בגפיים,באיברים פנימיים וכו' ע"י רשלנות רפואית בניתוח, אלא יכולה שתגרום גם לנזק נפשי.

לפיכך, גם פסיכיאטר שהתרשל בעבודתו, לפי פרמטרים שנמנה להלן, יכול לשמש כנתבע בתביעת רשלנות רפואית ע"י רשלנות רפואית עורך דין.

יש לזכור כי פסיכיאטר הינו רופא, הרשאי לרשום מרשמי תרופות וטיפולים אחרים (טיפולי חשמל, ניתוח ועוד) ולכן, האבחנה בין גוף לנפש במקרה זה היא מלאכותית, שכן פגיעה נפשית היא למעשה פגיעה פיסית.

עם זאת, בניגוד לרופאים אחרים, יש הסבורים כי מלאכת האבחון אותה מבצע הפסיכיאטר היא מלאכה קשה מזו של אבחון מחלות "גופניות" כגון סרטן, שכן המוח, האיבר בו מתחוללות המחלות הנפשיות, אינו איבר המובן למדע כשם שמערכות גופניות אחרות מובנות.

מהו תפקידו של הרופא הפסיכיאטר?

תפקידו של הפסיכיאטר הוא אבחון בעיות נפשיות, לרבות הערכת חומרת מצבו, וטיפול בבעיות אלה באמצעות תרופות, שיחות וטיפולים נוספים, יחדיו או בנפרד. בניגוד לרשלנות רפואית בניתוח או טיפול אחר, הגשת תביעת רשלנות רפואית ע"י רשלנות רפואית עורך דין בגין נזק נפשי היא אולי בעייתית יותר, מאחר ויכולת אבחון ההפרעה הנפשית היא לעיתים מוגבלת מטבעה.

רשלנות רפואית עורך דין ינסה להוכיח בתביעת רשלנות רפואית כי האבחון הפסיכיאטרי היה ברור וכי הפסיכיאטר התרשל בעבודתו.

רשלנות רפואית על ידי פסיכיאטר, בניגוד לרשלנות רפואית בניתוח עלולה לגרום לנזקים כגון:

יסיונות התאבדות/התאבדות (יש לזכור כי במקרה של פגוע נפש, התאבדות היא לא בהכרח פעולה רצונית אלא תוצאה של טיפול לקוי), נזק גופני כתוצאה מטיפול תרופתי לא מתאים, אבחון שגוי שיביא לנטילת תרופות שלא לצורך, מצב נפשי ירוד ועוד.

מהן עילות תביעת רשלנות רפואית בשל נזק נפשי?

1. רשלנות באבחון המטופל- כאמור, אבחון הפרעה או מחלה נפשית היא מלאכה לא קלה, בניגוד לרשלנות רפואית בניתוח שכן כיום טרם קיים המכשור הרפואי או כלים משוכללים לאבחון מדויק של הפרעה נפשית.

עם זאת, על הרופא הפסיכיאטר לדאוג לכיסוי מקיף של האופציות האבחוניות, על ידי שליחת המטופל לבדיקות גופניות כגון בדיקות דם, (בדיקות דם המגלות בעיה גופנית, עשויות לשלול מחלת נפש), שימת לב לתסמינים של המטופל, בדיקת ההיסטוריה הרפואית והאישית של המטופל, התעדכנות הרופא הפסיכיאטר בחידושים בעולם הפסיכיאטריה ועוד.

2. רשלנות בהסקת מסקנות לאור הבדיקות- רופא סביר, ידע או אמור לדעת להסיק מסקנות רפואיות לגבי מצבו של המטופל לאור בדיקות גופניות שעבר. חוסר מקצועיות באבחון בדיקות, אשר כתוצאה ממנו נגרם למטופל נזק, עשוי להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית על ידי רשלנות רפואית עורך דין.

3. אשפוז כפוי שלא לצורך/ שחרור מוקדם מאשפוז- פסיכיאטר מחוזי או סגנו רשאים להורות על אשפוז בכפייה, כלומר,אשפוז של אדם בניגוד לרצונו. אשפוז בכפייה הוא מטבעו צעד קיצוני יחסית, להגבלת חירותו של המטופל, בעל ביקורת מציאות לקויה, נוכח סכנה ממשית ומיידית לחייו או לחיי אדם אחר, ולפיכך, חלה זהירות מוגברת בנקיטת צעד שכזה.

אשפוז כפוי שאינו נעשה על פי התנאים הדרושים לכך בחוק, יכול להוות עילת לתביעת רשלנות רפואית ע"י רשלנות רפואית עורך דין. גם אי קבלת הסכמה מדעת לבדיקה כפויה עשוי להוות עילת רשלנות רפואית (לאשפוז כפוי לא נדרשת הסכמה מדעת). גם שחרור נמהר של מטופל מאשפוז,ואשר בעקבות שחרור זה נגרם למטופל נזק, עשוי להוות עילת רשלנות רפואית.

4. רשלנות בטיפול- לאור מגוון רחב של תרופות פסיכיאטריות, על הפסיכיאטר לוודא כי לאור אבחנתו, הוא רושם למטופל את הטיפול המתאים ביותר. מתן תרופה שאינה תואמת את האבחנה, עשוי להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית ע"י רשלנות רפואית עורך דין.

5. מעקב רפואי- כבכל טיפול רפואי, גם על הפסיכיאטר לוודא כי קיים מעקב רפואי אחר מצבו של המטופל. לעיתים, הטבה במצב נפשי מתבררת אחרי פרק זמן יחסית ארוך, ולכן יש להישאר "עם האצבע על הדופק", תרתי משמע, בכדי לאמוד את מצבו הנפשי.

לסיכום: בניגוד לאבחון של רשלנות רפואית בניתוח למשל, מלאכתו של הפסיכיאטר נתקלת בקשיים "טכניים" רבים, הנובעים מאי התקדמות הרפואה בתחום זה, בהשוואה לתחומים אחרים.

כאשר פסיכיאטר מתרשל, למטופל נגרמים נזקים נפשיים העלולים להגיע עד כדי התאבדות.

התרשלות פסיכיאטר יכולה להופיע בצורת אבחון לקוי, טיפול לקוי, חוסר מעקב, אשפוז כפוי שלא לצורך.