מאת: דגנית חן

מבוא

קצבת זקנה (או "פנסיית זקנה") הינה תשלום חודשי המשולם על-ידי המוסד לביטוח לאומי לכל אזרח מעל לגיל מסוים.

האם ניתן להגדיר "זקנה" במונחים כרונולוגיים? האם ניתן לקבוע באיזה גיל הופך האדם להיות "זקן?" ישנן מספר הגדרות נורמטיביות המתייחסות לגיל הספציפי, כגון גיל הפרישה מעבודה, הגיל בו האדם זכאי לקצבת זקנה, בנתונים סטטיסטיים ועוד. אולם, ספק אם יימצא אדם אחד בגיל 65 שיסכים עם ההגדרה שהוא זקן. המונח "זקן" אינו מובן מאליו והוא שנוי במחלוקת. מיהו זקן? מי ששערו הלבין? מי שהגיע לגיל 65? מי שיצא לגמלאות? מי שהוא סבא שיש לו נכדים ונכדות?...רבים רואים את האדם הזקן כמי שחדל לתרום לחברה, כאדם תלוי בעזרת הזולת, כחולה וכיו"ב.

כל התכונות הללו מיוחסות לזקן בדרך כלל על פי הגדרת גילו הכרונולוגי. אם לצורך הדיון נניח שאלו הן אכן תכונות של "הזקן", האומנם כל אדם שהגיע לגיל 65 הוא בעל התכונות האלו? כולנו מכירים אנשים ונשים בני ,80, 70 ואפילו 90 שהם בעלי כושר, מעורים בחברה, פעילים בתחומים שונים ואף עולים על צעירים מהם, בהשכלתם, ברוחב ידיעתם, בתפיסת עולמם ובהתנהגותם היומיומית, ובכל זאת קבע המוסד לביטוח לאומי ללא קשר לפרמטרים אלו, כי גיל הזכאות לקצבת זקנה או כפי שנהוג לכנותו: "גיל הפרישה" הינו 65 לגברים ו-60 לנשים.

ברם, הגיל אינו מהווה כאמור קריטריון יחידי לקבלת הקצבה. הביטוח הלאומי, המממן קצבאות אלו, הוא זה שאף קובע את תנאי הזכאות המתווספים לקריטריון הגילאי המהווה כמובן תנאי הכרחי אך בלתי מספיק לעניין הזכאות לקצבת זקנה. מה הם אם כן התנאים הללו?...

גיל הפרישה

החל מסוף שנות השמונים שינתה מדיניות הפרישה בארצות המפותחות את כיוונה, ועברה מעידוד פרישה מוקדמת לעידוד הישארות בכוח העבודה. זאת בארבעת התחומים שנזכרו לעיל: גיל פרישת חובה; הגיל התקני של זכאות לפנסיה; גיל הזכאות המוקדמת לפנסיה ותנאי התשלומים והתקבולים של פנסיות.

גיל פרישת חובה: בארצות רבות, כמו גם בישראל, לא קיים כלל גיל פרישת חובה מכוח החוק, אלא הוא נקבע בהסכמים בין עובדים ומעבידים. החוקים מסדירים את הגבולות שבהם הסכמים אלה הם בעלי תוקף משפטי. בית הדין העליון בארצות הברית סבר, שקביעה של גיל פרישה כפוי מהווה אפליה על פי גיל, אבל עד לזמן האחרון הוא הכיר בכך, שבגיל כלשהו יש להחיל אותה. כך נקבע גיל הפרישה יעמוד על 65 שנים לגבר ו-60 שנה לאישה.

אדם שהגיע לגיל הפרישה יהיה זכאי לקצבת זקנה, בתנאי שהוא עומד במבחן הכנסות.

מבחן הכנסות, מהו?

מכיוון שמרבית הזקנים, כאמור, כלל אינם זקוקים לקצבת הזקנה, אולם מקבלים אותה כחוק, הם, ולא קובעי המדיניות, העושקים את אותם זקנים אומללים שאמנם נאלצים להסתפק בקצבה בלבד. לו ניתנו הקצבאות על פי מבחן הכנסה ורכוש ניתן היה להגדילן בהרבה עבור מי שזקוקים להן באמת.

כלומר, הקריטריון של עמידה במבחן הכנסות קובע כי המבוטח יוכל לקבל קצבת זקנה בתנאי שהכנסתו מעבודה אינה עולה, או עולה במעט על סכום מסוים, והכנסתו שלא מעבודה, כגון הכנסה מנכסים או מריבית על השקעות אינה עולה, או עולה במעט על כפליים ההכנסה המרבית. ההכנסה מפנסיה אינה נלקחת בחשבון.

תקופת אכשרה

לפי סעיף 15 לחוק הביטוח הלאומי 65 א' מותנית הזכות לקצבת-זקנה, להוציא חריגים אחדים, בהשלמת תקופת-אכשרה בת 60 חודשי-ביטוח בתוך עשר השנים האחרונות או בתקופה בת 144 חודשי-ביטוח בסה"כ. כשאנו מדברים על תקופת אכשרה אנו בעצם מתכוונים לפרק זמן מינימאלי שיש לצבור כדי ליהנות מהטבה או מזכאות מסוימת. גם בענף זה, השפעת הוותק של המבוטח על שיעור הגמלה היא שולית בלבד.

במשפט הזר, נפוץ עוד יותר התנאי שבו עסקינן בענף ביטוח הזקנה, והתקופה הדרושה בענף זה ארוכה, בדרך-כלל, יותר מאשר בביטוח נכות ובביטוח שארים, כשהיא נעה במקרים רבים בין 20 לבין 45 שנה ונקבעת במדינות שונות באופן יחסי לגילו של המבוטח. לפי אמנה מס' 128, קצבת-זקנה מוקטנת תינתן, בדרך-כלל, לפחות למי שהשלים 15 שנות-עבודה או תשלום דמי-ביטוח.
הקריטריון של תקופת אכשרה הינו תלוי מוגדר והחוק קובע תקופות אכשרה שונות לגבר ולאישה.

שולמו דמי ביטוח כחוק

בין אם היה המבוטח שכיר, עצמאי או שלא עבד, יש לוודא כי שולמו בעדו דמי ביטוח כחוק על-מנת לאפשר קבלת קצבת זקנה.

סיכום

הירידה בהכנסה בשל הפרישה מהעבודה מצמצמת אצל רבים את האפשרויות הכלכליות. בעיות הבריאות, המחלות והמגבלות הפיזיות האופייניות לגיל זה מצמצמים את האפשרויות של זקנים לעסוק באותן פעילויות בהן עסקו בעבר, קל וחומר לעבוד. כתוצאה מכך מצטמצמים המשאבים הכספיים של הזקנים, והוצאותיהם השוטפות מתייקרות. קצבת הזקנה נועדה להקל ולו במעט את הפגיעה בכושר ההשתכרות בגיל הזקנה ולהבטיח מחייה (במינימום) של כבוד בתקופה זו של החיים.