מאת: דגנית חן
מבוא
אישור נוטריוני הינו מסמך חתום בידי נוטריון הינו עובד ציבורי או עורך-דין נוטריון שהוסמך על-ידי החוק לאשר בחתימתו מסמכים שונים, לאמת אותם ולערוך אותם כך שיהיה להם תוקף משפטי. מסמך חתום בידי עורך-דין נוטריון ייקרא אם כן אישור נוטריוני.
ייחודו של האישור הנוטריוני הוא בכך, שהוא מקפל בתוכו מעין משנה תוקף לאישור שניתן על-ידי אותו עורך-דין נוטריון ולפיכך גם ערכו ומשקלו הראייתי הינו רב יותר.
חשוב להבין כי לא כל עורך דין הוא יכול להיות עורך-דין נוטריון ובישראל, אפשר שיהיה עורך-דין נוטריון בתנאי שהלה שימש כעורך-דין כ-15 שנה לפחות. רמת הוותק של עורך-הדין שהוא גם נוטריון (אשר לא זכה בתפקידו זה מן ההפקר אלא לאחר שהוכיח כי בפועלו כעו"ד לא נפל כל דופי) מעלים את קרנו של עורך-דין נוטריון והופכים אוטומאטית את חתימתו, ל"שווה יותר".
מיהו עורך-דין נוטריון ומה ערכו של האישור הנוטריוני?
נוטריון הינו עורך דין המוסמך בהתאם לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976. עורך-דין נוטריון יהיה מוסמך לאמת, לאשר, ולערוך מסמכים משפטיים. חתימת הנוטריון על המסמכים, בהתאם לחוק הנוטריונים, נחשבת על פי בית המשפט לאישור בדבר מקוריותם של המסמכים ובקשר לזהויות החותמים על המסמכים ולפיכך גם משקלה הראייתי יהיה רב יותר. מסמך כזה, יזכה כאמור לשם אישור נוטריוני.
ע"פ חזקת הדין, עורך-דין נוטריון ממלא את תפקידו נאמנה שעה שבמועד החתימה על האישור הנוטריוני הוא גם וידא והבטיח לעצמו שהחותמים היו מודעים במובהק לעניין שלשמו נדרשה חתימתם ושלא היה פגם ברצונם ובמודעותם לסוג המסמך ולתוכנו. אישור נוטריוני יהיה קביל כראיה בעלת משנה תוקף בבית המשפט, בפני רשויות אחרות בישראל וכן בארצות אחרות מחוץ לישראל.
סוגים של אישורים נוטריוניים
לפי חוק הנוטריונים (סעיף 7) מוסמך הנוטריון לאשר בחתימתו את סוגי המסמכים הבאים:
1. אימות חתימה על מסמך – חתימה בכתב יד איננה שיטה מושלמת לזיהוי, וזיוף של חתימות הוא תופעה נפוצה למדיי שגם זוכה ב"הצלחה" לא מבוטלת. לכן, מתקיימות בדין הנוכחי הוראות שונות ומחמירות לגבי אופן זיהוי החותם. אחת מן הדרישות הללו היא שהחתימה תאושר על ידי על-ידי נוטריון.
דוגמא למקרים כאלה ניתן לראות במעמד של מתן יפויי כוח לרכישת דירה, לצורך הסכמים שונים (הסכם הלוואה למשל) ועוד. במידה ונפל פגם בהתנהלות הנוטריון, אפשר שהדבר יהווה עילה נכוחה לביטול המסמך ולראייתו כבלתי-תקף. למשל, כאשר הנוטריון קובע בעצם חתימתו שאדם חתם על מסמך מרצונו החופשי ומתוך הבנה ברורה על מה הוא חותם ולבסוף הוכח אחרת, הרי שאותו עורך-דין נוטריון כשל במילוי תפקידו והמסמך ייחשב לבלתי תקף.
ראה לעניין זה ע"א 4138/09 בנק לאומי למשכנתאות נ' חנה קובסי.
2. אישור נכונות תרגום של מסמך – למשל, תעודת נישואין, צוואה, אישור חיים ועוד. משמעותו של אישור נוטריוני מבחינת נכונות תרגום, היא כי התרגום הינו נכון ומדויק. בשל מעמדו של מוסד הנוטריון מקבל אישור התרגום משקל ראייתי רב ביותר ואף אבסולוטי עד כי כמעט לא ניתן לערער עליו.
דוגמאות נוספות לאישורים נוטריוניים הינן:
3. אישור שהחתום במסמך, על שם זולתו, היה מוסמך לכך.
4. אישור נכונות העתק של מסמך.
5. קבלה ואישור תצהיר והצהרה אחרת.
6. אישור שאדם מסוים חי.
7. אישור נכונותה של רשימת מצאי.
8. עריכת העדה של מסמך סחיר.
9. לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי הנוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר.
10. אימות הסכמי ממון בין בני זוג אשר נחתם טרם הנישואין.
11. להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר.
12. אישור עשיית צוואה (כשם שמוסמך לכך שופט).
סיכום
משמעותו של אישור הנוטריוני הינה חזקה לאין ערוך וכמעט שלא ניתן לערער עליו אלא אם כן נמצא דופי בהתנהלות הנוטריון. ברם, מסמך בעל אישור נוטריוני קשה מאוד לסתירה.
מסמך אשר קיבל אישור נוטריוני (כדוגמת הסכם, חתימה, תצהיר) מהווה ראייה מועדפת הנתפסת כתקינה ואותנטית.
כאשר נוטריון מאשר מסמך, משמעות העניין היא שהמסמך נראה על פניו כתקין וכי הנוטריון אימת את זהותו של החתום על המסמך כמו גם את העובדה שהחותם חתם על המסמך באופן מודע ומתוך רצון חופשי.
מטעמים אלו ועוד ניתן להבין מדוע מוסדות רבים (כדוגמת בנקים) מעדיפים ואף מתנים את קבלתם של מסמכים שונים כשהם חתומים ע"י נוטריון וזאת על-מנת שלימים, באם יישנה העניין שבין הצדדים במחלוקת, יעצים האישור הנוטריוני את משקלו הראייתי של המסמך נשוא הפלגתא.