1. רשלנות רפואית בהריון - כללי

רשלנות רפואית בהריון יכולה להיווצר כתוצאה ממספר תהליכים:

א. מעקב הריון שגוי

ב. התפתחות של מומים מולדים אצל העובר

ג. תסמונת דאון

ד. פיגור שכלי

ה. ניתוח לא נכון של תוצאות בדיקות, לרוב אולטרסאונד

הסיבה בגללה גורמים אלו נכללים תחת מקרים של רשלנות רפואית בהריון פשוטה: מודעות של ההורים אל המחלות או זיהוי מוקדם מאפשרים את הפסקת ההריון ואולי אפילו מונעים הולדה בעוולה. על מנת לעקוב אחר רשלנות רפואית בהריון יש צורך במעקב מוקפד ובהמצאת מסמכים רבים. לא רק תקופת ההריון נבדקת בעת תביעות רשלנות רפואית מן הסוג הזה, אלא גם תקופת טרום הלידה, הביקורים במוסדות הרפואיים השונים וכמובן הבדיקות שבוצעו. יש לזכור כי בחלק מהמקרים הריונות נחשבים להריונות בסיכון, אך עובדה זו אינה מערערת את האחריות של הרופא. במילים אחרות, גם הריון בסיכון מחייב מעקב אחראי אחר התפתחות העובר ועלול להביא להתרשלות או רשלנות רפואית. על רשלנות רפואית בלידה חלה תקופת התיישנות של שבע שנים מרגע גילוי הרשלנות, כאשר אדם בגיר רשאי לתבוע על רשלנות רפואית כלפי אמו החל מגיל 18.

2. דוגמאות לפסיקה

הדוגמאות הבאות לפסיקה בגין רשלנות רפואית בהריון יכולות לעזור להבין כיצד מתמודדים עורכי דין ובתי המשפט עם מקרים מן הסוג הזה.

אחריותה של קופת החולים על רשלנות רפואית

פסיקה מוכרת אשר התקבלה על ידי בית המשפט בשנת 2011 מראה את אחריותה של קופת החולים על רשלנות רפואית בלידה. בית משפט השלום בתל אביב-יפו קבע כי היולדת הגיעה אל קופת החולים כשהיא בעיצומו של הליך לידה מוקדמת. עם זאת, רופאי קופת החולים לא אבחנו את המצב, לא עיכבו את הלידה וכך הביאו לנזקים לשתי תאומות קטינות. במקרה הזה חוסר אבחון של הלידה המוקדמת הוא זה הגרר תביעת רשלנות רפואית, אשר בסופו של דבר השפיעה גם על קופת החולים המעסיקה את הרופא.

רשלנות רפואית בהריון לאחר הפריית מבחנה

מקרה אחר של רשלנות רפואית בהריון התרחש לאחר הפריית מבחנה. תובעת אשר הגיעה אל בית החולים בשנת 2000 לאחר ארבעה שבועות של הריון קיבלה חוות דעת מהרופאים שאין מדובר על לידה פעילה, ושוחררה לביתה. לאחר יומיים חשה התובעת בצירי לידה ושבה אל בית החולים, כאשר בדיקה שבוצעה קבעה כי מצבה טוב. לאחר שעתיים בהם הייתה בבית החולים שבה לחדר הלידה ונבדקה שנית, שם התגלה כי פתיחת צוואר הרחם גדלה והניטור נמצא תקין. המיילדת ביקשה מהתובעת לצאת שוב אל המסדרונות ולבצע הליכה, וכאשר שבה אל חדר הלידה לאחר כמעט שלוש שעות נדם דופק העובר ובדיקת על-קול אישרה שהוא נפטר. במקרה זה קבע בית המשפט פיצויים על סך סכום של 270,000 שקלים, וזאת בגין הוצאות טיפול וסיעוד ונזקים לא ממוניים.

אבחון בעת בדיקת אולטרסאונד

מקרה נוסף של רשלנות רפואית בהריון התרחש במהלך בדיקות אולטרסאונד. בשבוע 21.5 להריון הגיעה התובעת אל בית החולים על מנת לבצע בדיקת אולטרסאונד לסקירת מערכות, בה נצפה קיצור באורך העצמות של הגפיים ביחס לשאר האיברים אך לא זוהה ליקוי במבנה או במקרם של העצם. בדיקה נוספת שנערכה לאחר מכן הראתה שהמרחק גדל, והתובעת ביקשה להפסיק את ההריון. הוועדה הפעלה בבית החולים אישרה, אך מנהל המחלקה החליט לדחות אותה. לבסוף נולד התינוק עם גפיים קצרות ובעת התביעה היה בן 13 וקומתו נמוכה. בית המשפט פסק פיצויים על סך 750,000 שקלים מבלי להידרש לראשי הנזק.