ניתוחים עשויים להסתבך ולייצר זיהומים בגוף גם כאשר הם מתבצעים בצורה מקצועית. חלק מהסיכונים שנוטלים עליהם מטופלים בהתבסס על הרפואה המודרנית הן תופעות לוואי מן הסוג הזה. יחד עם זאת, קיימים גם מקרים רבים בהם הזיהומים וההסתבכות היא תוצאה של רשלנות רפואית. בישראל מבוססת ההגדרה של רשלנות רפואית על ההגדרה הכללית של עוולת הרשלנות, אשר מופיעה בסעיפי פקודת הנזיקין. בית המשפט קובע שלושה סוגים של רשלנות רפואית ובהם ניתן להיעזר על מנת לזהות עוולה כזו בגין זיהומים והסתבכות ניתוחים.

התרשלות בטיפול

הסוג הראשון של רשלנות רפואית אשר עשוי לעורר חשד לאחר ניתוחים הוא התרשלות בניתוח בטיפול הרפואי עצמו. הרופא המבצע את הניתוח חייב להחזיק ברישיון מתאים, לעבור הסמכה נכונה ולהסתייע בצוות מקצועי. התרשלות בטיפול יכולה לבוא לידי ביטוי בבחירת אמצעים לא נכונה, בהענקת תרופות רגישות או בהיעדר תיעוד רפואי. התרשלות בטיפול הרפואי היא עבירה חמורה ובתי משפט פוסקים לניזוק פיצויים גבוהים במידה והוא מוכיח אותה.

היעדר הסכמה

רשלנות רפואית רלוונטית נוספת במקרה של זיהומים והסתבכות ניתוחים היא התרשלות בשל היעדר הסכמה מדעת. על פי חוק זכויות החולה, על הרופא להעניק למטופל מידע מלא על הניתוח. עליו להציג בפניו את סיכויי ההצלחה, את הסיכונים, את הטיפולים האלטרנטיביים ואת האפשרויות העומדות מולו. הרופא צריך להעביר את המידע הזה מספיק זמן מראש ולהבטיח כי המטופל יוכל לממש את זכותו להחליף טיפול.

פגיעה באוטונומיה של המנותח

עוד סוג של רשלנות רפואית הוא פגיעה באוטונומיה. מונח זה מתייחס לראש נזק הקובע פיצויים בשל העובדה שהניזוק לא קיבל אפשרות לבחור. הוכחת רשלנות רפואית באי מסירת מידע רלוונטי, אי קבלת הסכמתו להליך רפואי או היעדר קשר סיבתי עובדתי בין הרשלנות לבין הנזק הן עילות לטענת פגיעה באוטונומיה. בהקשר של ניתוחים ניתן למצוא את הפגיעה הזו בהליכים רפואיים בהם המטופל חווה עוגמת נפש בשל שלילת האפשרות לבחור. על מנת לבדוק מתי זיהומים והסתבכות ניתוחים מעידים על רשלנות רפואית יש להתייעץ עם עורך דין.

לקריאה נוספת:

חשיבות ביצוע נתיחה לאחר המוות לקביעת ממצאי רשלנות בטיפול הרפואי