העומס המוטל על בתי המשפט בישראל, כמו גם על בתי המשפט במדינות מערביות אחרות בעולם, תורם למעמד החשוב של הליכי גישור. בבתי המשפט פועלת כיום מערכת ניתוב תיקים המפנה לגישור תובענות הראויות לכך, עוד בטרם נקבע לבעלי הדין תור לדיון בפני שופט. בצורה כזו מתקבע מקומו של הגישור במערכת המשפט בישראל, בעיקר בהקשר של דיני משפחה וגירושין. אך יחד עם זאת, מעניין לראות כיצד מתייחסות מדינות אחרות אל הליכי הגישור הללו והאם נעשה בהם שימוש.

לדברי המגשרת לילך נחמיה המונח המרכזי אותו צריך להכיר על מנת להבין מהו גישור חובה בישראל נקרא פגישת "מהו"ת": מידע, היכרות ותיאום. פגישה זו היא למעשה הליך משפטי בדיון אזרחי בתביעות מסוימות, שנועד לבחון את האפשרות לפתור סכסוכים באמצעות גישור. הפגישה היא הליך חובה שאינו כרוך בתשלום ומשמש כמעין קדם גישור.

המטרה של קדם גישור

המודל אותו מיישם בית המשפט בישראל נחשב ייחודי, לא מדובר פה בגירושין ברבנות או בביה"ש לענייני משפחה. חובת קדם גישור, או פגישת מהו"ת, נועדה לסייע לצדדים לקבל החלטה מושכלת האם מסלול גישור אכן יפתור את הסכסוך בהסכמה. זהו לא הליך הגישור בפועל, אלא רק הליך מוקדם לו. לצורך השוואה, בקליפורניה שבארצות הברית חובה על הצדדים ועורכי דינם לבחור, עוד טרם הדיון הראשון בבית המשפט, באחת האפשרויות הייעודיות ליישוב סכסוכים. לצד גישור עומדת בפניהם אפשרות לעבור בוררות או הערכה נייטראלית מוקדמת, הליך שטרם נקלט בארץ ומטרתו היא מתן חוות דעת משפטית  לבעלי הדין על הסיכויים והסיכונים הכרוכים בניהול המשפט.

החובה לקיים קדם גישור בישראל שונה גם מהנהלים הנהוגים בקנדה. באונטריו למשל יש חובת השתתפות בישיבת גישור בפועל, וזאת במטרה להפחית עוד יותר את העומס על בתי המשפט ולעודד אזרחים לעבור גישור. מגמה זו צפויה להימשך ולהתרחב למדינות נוספות.

לסיכום, סביר להניח כי הרבה תביעות גירושין ימשיכו לעבור דרך בתי הדין הרבניים, אך בכל הנוגע אל חלוקת רכוש בין בני זוג, ובעיקר בסכסוכים על תביעות כספיות אזרחיות בסכום העולה על 50,000 ש"ח, הגישור יהפוך בזכות פגישת מהו"ת לשיטת פעולה שכיחה.