תרגום נוטריוני מתאים למגוון מסמכים כגון תצהירים, תעודות אישיות, אישורים ועוד. מטרתו של תרגום נוטריוני הוא לספק תוקף משפטי למסמכים מתורגמים אשר עברו משפת מקור אל שפת יעד. קיימים שני סוגים של אישורי נכונות תרגום וכדאי להכיר את ההבדלים ביניהם. על פי החוק, נוטריון לא רשאי לאשר נכונותו של תרגום אלא אם הוא שולט בשפה שבה נערך המקור ובשפה שאליה תורגם. עוד נדרש הנוטריון לערוך בעצמו את התרגום או לבדוק את נכונותו. זהו למעשה הבסיס המשפטי והחוקי של ההבדל בין שני הסוגים של אישורי נכונות תרגום.

הסוג הראשון של אישורי נכונות לתרגום מטעם נוטריון נקרא "אישור נכונות תרגום נוטריוני". זהו אישור באמצעותו מעיד הנוטריון על כך שהתרגום נאמן למקור. על מנת לספק את האישור הזה חייב הנוטריון להיות בקיא בשפת המקור ובשפת היעד, בדיוק כפי שמופיע בחוק. אישור זה הוא קביל רק כאשר הנוטריון מוכיח את בקיאותו. רוב הנוטריונים בישראל מתמחים בתרגום נוטריוני של מסמכים לאנגלית, אולם יש לא מעט נוטריונים אשר יודעים בקיאים גם בשפות זרות אחרות. על כל פנים, מומלץ לבדוק מראש את ההתמחות של הנוטריון ולהבטיח את אמינות המסמך המתורגם.

אישור על הצהרת מתרגם

הסוג השני של האישור נקרא "אישור נוטריוני של הצהרת מתרגם". כאן מדובר למעשה על תצהיר עליו חותם המתרגם מול נוטריון. כאן לא הנוטריון עצמו מבצע את התרגום, אלא מתרגם המכיר את שפת המקור ואת שפת היעד. אישור זה נדרש במקרה שיש צורך בתרגום נוטריוני לשפה אשר אין נוטריון בארץ הדובר אותה (http://www.israelnotary.co.il/%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99). זהו פתרון יחסית נוח, המאפשר קבלת אישור נוטריוני על הצהרת המתרגם. בתוך התצהיר נדרש המתרגם לחתום על כך שהוא בקיא בשפות המקור ובשפות היעד ושהוא תרגם את המסמך באופן נאמן למקור.

על מנת לדעת איזה סוג של אישור מתאים בכל סיטואציה משפטית, כדאי לבצע בדיקה מול הרשויות במדינת היעד. לפעמים אפשר להסתפק באישור נוטריוני של הצהרת מתרגם, אולם יש מקרים בהם חייבים להציג אישור נכונות תרגום נוטריוני.