הפרעות קשב וריכוז, או היפראקטיביות באות לידי ביטוי אצל ילדים, הממשיכה לרוב לגיל ההתבגרות ולאחר מכן לגיל מבוגר יותר. למעשה, אם הפרעות קשב וריכוז אינן מטופלת, הן ממשיכות לכל החיים וכאן למעשה החשיבות בקבלת אבחון קשב וריכוז וכן טיפול בו, קבלת כלים וכמובן ליישמם.
הפרעת קשב וריכוז, או בשמה הלועזי – ADHD , הינה הפרעה שמקורה בגנטיקה וכן כוללת רכיב ביולוגי. קיימים כלים שונים באמצעותם ניתן למדוד את יכולת הקשב אצל האדם ולכן חשוב לפנות לאיש מקצוע כאשר סוברים כי ההפרעה קיימת. לעיתים הפרעה זו גם מלווה בקשיי למידה, הפרעות או שינויים במצב הרוח, הפרעות חרדה, הפרעות התנהגות ועוד.
לאחר שמתבצע אבחון קשב וריכוז, חשוב לטפל בכל האמצעים הקיימים: טיפול באמצעות תרופות – אם צריך (למשל ריטלין), טיפול המלמד ומעצב את התנהגותו של הילד, טיפול המשלב התערבות בית הספר, הגן, המשפחה, סבים וסבתות ולמעשה כל מי שבא במגע עם הילד.
להורים, מומלץ מאוד לבחון את התנהגות הילד והתמודדותו ברגע שהוא נכנס למסגרות השונות – גן, בית ספר – כדי לאבחן קיומן של הפרעות קשב וריכוז כמה שיותר מוקדם. ככל שההפרעה מאובחנת בשלב מוקדם יותר, כך ניתן לסייע יותר לילד: שיפור ביטחונו העצמי, קבלת כלים, למידתם והטמעתם וכמובן שיפור יכולות הלמידה.
הורה יכול לזהות זאת באמצעות צפייה בהתנהגות ילדו: כאשר הוא בעל פעלתנות מרובה, אימפולסיביות, בעיות ריכוז או שילוב של הכל יחד. לאחר פנייה לגורם מומחה, האבחון בודק תפקוד לימודי של הילד – מתקבל סיכום מבית הספר על ההתנהגות, יכולות הלמידה וציוניו של הילד, מתבצעת הערכה רפואית הכוללת איסוף של העבר הרפואי, ביצוע בדיקה גופנית וכן בדיקת שימוש בתרופות או סמים, שלילת בעיות שמיעה, בדיקת גורמי סיכון ועוד. בנוסף, מבוצעים מבחנים נוירו פסיכולוגיים, הנקבעים על פי סולמות הערכה ועל פי שיקלול של כלל הדיווחים ניתן לקבל חוות דעת מסודרת ושלמה.
לסיכום, ילד הסובל מהפרעות קשב וריכוז, ניתן לראות את התנהגותו השונה בכל תחומי חייו – בבית הספר, בחוגים, עם משפחתו וכן עם חבריו. אסור להעלים עין ולא להתייחס לנושא, כי אז עלולות להתקיים השלכות לעתיד.